חיננית רב-שנתית היא צמח רב-שנתי חינני ונמוך, נדיר למדי, מתת-משפחת הצינוריים במשפחת המורכבים. הוא דומה לקרובו השכיח יותר, חיננית הבתה. נבדל ממנו בצורת העלה: הטרף ביצי, רוחבו המרבי סמוך לקצהו ("דמוי מרית"), ובבסיסו הוא עובר לפטוטרת בפתאומיות. שוליו משוננים מעט בשיניים קצרות וקהות. כל העלים מרוכזים בשושנת בבסיס הצמח. גבעולי התפרחת קצרים, חסרי עלים, וקרקפות-הפרחים כמעט צמודות לקרקע. הצמח מלבלב מיד עם הגשמים הראשונים, ונכנס לתרדמה מוקדם בקיץ, ואז נותר רק קנה-שורש בקרקע, וממנו יצא הצמח ויעלה שוב בשנה הבאה. חיננית רב-שנתית היא מן הצמחים המעטים הפורחים כבר בעיצומו של חורף, מדצמבר עד אפריל. התפרחת קרקפת בקוטר 2 ס"מ, והיא דו-גונית: פרחי ההיקף לשוניים, צבעם לבן מבפנים ונוטה לורוד מבחוץ, והם נקביים, חסרי אבקנים; פרחי המרכז צינוריים צהובים, דו-מיניים. קסמה הצנוע הוא שהקנה לה את שמותיה, העברי והמדעי (משמעות שמה המדעי – יפה). בעבר קראו לה בעברית "בת-חן". חפי המעטפת ירוקים, קירחים כמעט בחלקם העליון בצד החיצוני. הקרקפות נסגרות בלילה ובסגריר כמצטנעות, ואז בולט הגוון הורוד של הצד החיצוני של הפרחים הלשוניים. חיננית רב-שנתית גדלה באדמה כבדה במרומי הגולן והחרמון, מעט גם בגליל ואף דרומה יותר, בשומרון, וכן בצפון הבקעה: עמק החולה ובקעת כנרות. תפוצתה העולמית משתרעת באזורים ממוזגים וקרים באירופה ובאסיה. בסוג 15 מינים, בארץ גדלים 3 מינים בר, ועוד מינים אחדים מטופחים בגינות-נוי.
כתב מייק לבנה