חמציץ קטן הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי גֵר בארץ, עשב-רע פולש, גובהו 7–30 ס"מ. תועד בארץ לראשונה על-ידי אהרון אהרונסון בשנת 1906. הוא מסועף, משתרע, שעיר. הגבעול זוחל ומשתרש ממפרקיו. העלים מסורגים, תלתניים. הפטוטרת ארוכה. העלעלים יושבים, ראשיהם שסועים עמוקות לעשותם דמויי לב. העלעלים מתקפלים לאורך העורק הראשי ונסגרים ונשמטים מטה בלילה. העלים והגבעולים מכילים בתאיהם מלחים אשלגניים וסידניים של חומצה חומעתית, המקנה להם טעם חמצמץ עדין ונעים לחך, אך יש לזכור כי החומר פוגע בכליות, והוא מסוכן אם מרבים באכילתו.
חמציץ קטן פורח כמעט כל השנה (פרט לעיצומו של חורף), ממרס עד אוקטובר. התפרחת סוככית, כוללת עד 6 פרחים. הפרח צהוב, נכון, דו-מיני. עלי גביע 5, כותרת 5, אבקנים 10, מאוחים בבסיסיהם. השחלה עילית, עם 5 עמודי עלי. אורך הגביע עד 5 מ"מ, אורך הכותרת עד 10 מ"מ. הפרח מפריש צוף. בחמציץ ידועה תופעה של אבקנים ועמודי עלי באורכים שונים (הטרוסטיליה, ר' חמציץ נטוי), אך במין הנדון מציינים שמתרחשת גם האבקה עצמית. הפרי הלקט יבש, מוארך, מחודד, עוקצו נטוי מטה. לחץ על הלקט בשל ותראה איך הוא מפיץ את זרעיו בהתפוצצות.
חמציץ קטן מתרבה בנקל ומתפשט בתוקפנות במקומות לחים מלווי-אדם – חממות, גינות, מטעים, דשאים ואף סדקי-מדרכות – ומהווה מטרד לגנן ולחקלאי. הוא שכיח בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה. לגבי מוצאו חלוקות הדעות: אירופה או אוסטרליה או ניו-זילנד.
תפוצתו העולמית רחבה ביותר, מצפוני עד טרופי.
במשפחה 8 סוגים, 1,000 מינים, מהם 800 מיני חמציץ, בעיקר בדרום-אפריקה ובדרום-אמריקה.
הפקעות של מין אחר (חמציץ הפקעות) משמשות מזון לילידי האנדים, והוא ידוע אצלם בשם אוֹקה. במשפחת החמציציים כלול גם העץ הטרופי אוֶרואה, שמכינים מפירותיו מטעמים מסוכרים, בעיקר בהודו ובסין.
כתב מייק לבנה