קדד קוטבי

קדד קוטבי הוא צמח חד-שנתי מדברי מאפיר, שרוע. הוא מסתעף למרחק של עד 10 ס"מ מהבסיס. הגבעולים אופקיים, צמודים לקרקע. העלים מסורגים, מנוצים. מתייבש במאי, צמחים חדשים נובטים בנובמבר.
קדד קוטבי פורח בין ינואר לאפריל, בעיקר בפברואר–מרס. התפרחת יושבת או נישאת על עוקץ קצר, ובה 3–6 פרחים. הפרח ורוד או לבן, מוארך, אורכו 5–15 מ"מ. במרכז המפרש מצויירים עורקים סגולים עדינים. הפירות ערוכים ככוכב, בדומה לפירותיו של קדד מצליב. אך בקדד קוטבי צמודים הפירות לקרקע ויושבים ללא עוקץ על הענפים או נישאים על עוקץ קצרצר בלבד. הפרי הבודד חרוטי צר עם 2 רכסים בבסיסו, אורכו 10 מ"מ, רוחבו בבסיס 3 מ"מ, והוא מחודד בקצה. התרמיל נותר סגור כל הקיץ, נפתח ומשחרר את הזרעים רק אחרי שהוא נרטב באורח יסודי בגשמי השנה הבאה.
קדד קוטבי גדל בבתי-גידול שונים במדבר, שכיח בדרום הארץ, פחות שכיח במרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ומערב אסיה.

קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתב מייק לבנה