תלתן קלוז

תלתן הוא סוג גדול ומגוון במשפחת הקטניות (לשעבר הפרפניים), בסדרת הקטניות. מספר מיניו מגיע ל-280. בארץ 51 מינים, והריהו הסוג השני בגודלו (במספר מיניו) בארץ, אחרי קדד. הארץ משמשת מרכז חשוב בתפוצתו העולמית ובמחקר הסוג. רוב המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים זקופים, מיעוטם עשבים רב-שנתיים. הסוג מאכלס בתי-גידול מגוונים.
עליו תלתניים, כלומר מורכבים משלושה (תלת) עלעלים. אין הוא הפרפרני היחיד שעליו תלתניים, אך הוא שזכה בשם. ברוב מיני התלתן יוצאים כל 3 העלעלים מנקודה אחת, במינים ספורים (7 מינים בארץ) נישא העלעל האמצעי על פטוטרית קצרה מעל מפגש שני העלעלים הצדדיים.
הפרחים ערוכים לרוב בקרקפות מרובות-פרחים. הפרח פרפרני, מייצר צוף, הנאגר בציפורן של מפרש הכותרת. החרק חונה על משוטי הכותרת וחותר לצוף שבצינור הפרח, וכך הוא מוריד את הסירה וגורם להזדקרות האבקנים (או מאוחר יותר – הצלקת) המסתתרים בה.
הפרי הוא תרמיל הכלוא בגביע ואינו נפתח, ובו זרעים מעטים: לרוב 1–2, לפעמים עד 8. הוא מצוייד בשיניים או ווים, ומופץ בשלמותו כיחידה אחת, נאחז בנוצות של עופות או בשיער של יונקים.
בני הסוג נבדלים מהסוג הדומה שברק (ר' ערך שברק) בעלים ובאבקנים: עלי השברק ריחניים והם נושאים בלוטות או שערות בלוטיות, ועלי התלתן לרוב אינם כך; ותשעה מתוך עשרת האבקנים של תלתן זיריהם מאוחים לצינור בעוד העשירי חופשי, ואילו בשברק כל עשרת הזירים מאוחים.
בתרבות מגדלים תלתן למזון לחיות-המשק כמספוא ירוק או מיובש כחציר, וכן למרעה ולזבל ירוק במחזור הזרעים. הוא מועיל גם כצמח-דבש לדבורים. היבול השנתי העולמי הוא 84 מיליון טון לשנה.
מכינים מתלתן משקה המרגיע כאבים ומשכך שיעול.
תלתן נזכר כבר במשנה, אך נראה ששם הכוונה היא למה שאנחנו קוראים היום בשם גרגרנית החילבה.

המין תלתן קלוז (על-שם חוקר, לשעבר תלתן קלוסי) הוא צמח חד-שנתי זקוף. העלעלים משוננים, השיניים הן קצות העורקים. הגבעולים שעירים מעט, שערותיהם קצרות.
פורח באביב, במרס–אפריל. צבע הפרח סגול חיוור. עמדת הפרח הפוכה (ראה תלתן הפוך). בהבשלה מתנפח צינור הגביע כשלפוחית לבנה כדורית בדומה לתלתן הפוך, תלתן לביד או תלתן הקצף, אך השלפוחית כדורית, מעוגלת בקצה ולא מחודדת. השלפוחיות של כל הקרקפת ערוכות בכדור גדול, הנישא על גבעול ארוך. הגבעול ישר, ורק לקראת קצהו הוא יוצר זוית ישרה כלפי כדור הפירות. שרידי הכותרות ניכרים בפני קרקפת הפירות (להבדיל מתלתן לביד). שיני הגביע אינן בולטות מכדור השלפוחיות של הקרקפת.
נפוץ בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה בבתה ובגריגה.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

כתב מייק לבנה