פילגון מדברי

פילגון הוא סוג של צמחים חד-שנתיים זעירים, חובב-פרחים מתחיל לא יעיף בהם מבט שני. פרחיהם לא בולטים, כמעט שאינם נראים וכמעט שאינם נפתחים כלל. סוגים קרובים ודומים במשפחתו (המורכבים) הם: גומד, כתנן, מחטנית, לבדנית, מוצנית ובן-ציצית. הפרחים זעירים, ערוכים בקרקפות קטנות, המקובצות לצברי-קרקפות – ואף הצבר כולו קטן, נראה ככדור צמרי בקוטר של 1 ס"מ, עטוף בעלי-מעטפת. הפרח הבודד צהבהב חיוור, ובשעת הפריחה בולטים האבקנים מתוך הפרח. הפרחים החיצוניים בכל קרקפת הם נקביים, נימיים. פרחי המרכז דו-מיניים, מעטים.
פילגון מדברי הוא צמח שרוע, גובהו 5–8 ס"מ. הצמח מסתעף לגבעולים קצרים, ובקצה כל גבעול יש כדור של צברי תפרחות, הבולט בצמח היבש. הצבר כולל 6–12 קרקפות. הצמח מופיע בנוף כסלסילות עלים ירוקים–מלבינים, מוארכים, מריתיים, ובמרכז כל אחת מהן צבר של קרקפות, שמציץ מתוכן משהו צהוב עייף. חפי המעטפת של הקרקפת ערוכים ב-5 דורים, בכל דור 5 עלים.
פילגון מדברי פורח ממרס עד מאי. עלי המעטפת מפושקים, צבעם סגול–בורדו (לעומת צבע קש בפילגון מצוי), האמצעיים והחיצוניים מסתיימים בחוד דמוי מלען שאורכו כשליש מאורך העלה או יותר. לזרעים הפנימיים בכל קרקפת יש ציצית מפותחת של שערות מחוספסות, אורך השערה כפול מאורך הזרעון.
פילגון מדברי גדל בנופי מדבר וערבה, נפוץ בדרום הארץ. במישור החוף ובבקעה הוא עולה קצת צפונה לעבר מרכז הארץ.
תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה והמזרח התיכון.
בסוג 20 מינים, בארץ 10, מהם חצי שזרעיהם הפנימיים נושאים ציצית וחצי שכל זרעיהם חסרי ציצית,. אלה האחרונים נחשבו פעם כסוג נפרד בשם אפרונית.
כתב מייק לבנה