צמח דו-שנתי או רב-שנתי קירח, זקוף וגבוה (50 עד 150 ס"מ). הגבעול עבה. שכיח בצל-יער ובמעזבות מוצלות. שולט בכתמים. שמו נגזר מהשם המקראי מור, אך לא ברור מדוע. שמו המדעי נקרא על שם העיר אזמיר בטורקיה.
העלים גזורים לאונות רחבות מעטות (לרוב 3), משוננות כמשור. העלים העליונים נגדיים. פורח ממרס עד מאי. הפרחים בצבע צנוע, קרם עד צהבהב עם נטיה לירקרק. רובם דו-מיניים, חלקם זכריים. הם ערוכים בסוככים מורכבים ובתפרחת מסועפת. הפרי פחוס, דמוי חצי כדור, גדול 08 מ"מ), קירח, שחור, משונן בשוליו. מתייבש בקיץ.
שורשים צעירים וגבעולים צעירים נאכלים טריים או מבושלים בישול קצרצר טעמו מתקתק. בדומה לאספרג. פרחים ועלים צעירים נאכלים בסלט חי. מצד שני מעידים כי הבקר נמנע מלאכול מורית בגלל רעילות העלים. למי להאמין?
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון. בסוג 8 מינים, בארץ 2.
כתב מייק לבנה