קדד דמשקאי הוא צמח חד-שנתי קירח, זקוף. העלים מסורגים, מנוצים. העלעלים דלילים, מספרם בלתי-זוגי (5–6 זוגות ועוד עלעל בודד בקצה). הם אליפסיים צרים, רוחבם קטן פי 4 מאורכם.
קדד דמשקאי פורח במרס–אפריל. הפרח לבן, יושב בודד בחיק עלה. הפרי דק וארוך (5 ס"מ), ישר, קצהו מחודד ומאונקל. לאורך תפר הגב נמשכת תעלה, לאורך תפר הבטן נמשך קרין. הקשווה מאדימה, שוליה ירוקים. על הקשווה מצויירים עורקים בולטים.
קדד דמשקאי גדל בהר הנגב ובמדבר יהודה. הוא נדיר מאוד. תפוצתו העולמית משתרעת במערב אסיה.
קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
כתב מייק לבנה