ערטנית השדות היא צמח מפתיע של אדמות עמוקות בשדות ובערבות. העלים גדולים, עולים ישר מהפקעת, כל עלה יוצא מהקרקע בנפרד או שהעלים מסורגים, מרוכזים בקרבת בסיס הצמח. הטרף עבה, כהה, כחלחל–שעווי, מחולק 3 פעמים ל-3 אונות (כמו הטרף של אדמונית), אורך האונות 2–6 ס"מ. הצמח השלם מְתַפְקֵד כצמח-גלגל, מפזר את זרעיו כאשר התפרחת כולה מתגלגלת ברוח כיחידה אחת. השם העברי לקוח מהלשון הסורית. השם המדעי משמעו רגל הארי ביוונית.
ערטנית השדות פורחת בסוף החורף, מפברואר עד אפריל. התפרחת שופעת, מכבד מבודר דמוי פירמידה שגובהו 15–60 ס"מ. הפרחים צהובים, נישאים על ענפים של גבעול-הפריחה העבה, היוצא ישר מהקרקע בין העלים. קוטר הפרח 10 מ"מ, הפרחים עם 6 עלי-גביע דמויי עלי כותרת (עלי הכותרת המקוריים התגלגלו לבלוטות המפרישות צוף) ו-6 אבקנים, למרות שהצמח הוא מן הדו-פסיגיים, שהמספר 6 לאברי דורי הפרח נדיר אצלם. לפעמים מספר עלי העטיף לא 6 אלא 5, 7, 8. הפירות נפוחים כשלפוחית, קרומיים, מעורקים, ורודים, נישאים על עוקצים ארוכים.
ערטנית השדות גדלה בכל אזורי הארץ פרט למדבר הקיצוני, שכיחה במיוחד בצפון-מערב הנגב, שם היא מתפשטת בשדות כעשב רע. הפקעת עמוקה עד 50 ס"מ, עמידה בחריש שטחי. הפקעת מכילה סַפּוֹנִין, והיא משמשת לניקוי, וכן כתרופה עממית נגד מחלת הנפילה. הפקעת נאכלת מבושלת.
במשפחתה יש בארץ רק עוד סוג אחד, כרבולתן (פרט לברברית, מין נדיר ביותר בחרמון). תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון ובמזרח התיכון.
בסוג 5 מינים, 1 בארץ.
כתב מייק לבנה