טיון חריף

הדפסה
  Inula graveolens שם מדעי
  إنيولا قرافيولينس أللّغة آلعربيّة
מורכבים
Asteraceae
משפחה
מאוחה מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
תמים שפת העלה
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
משמש לרפואה

טיון חריף
צילום: © יואב גרטמן   ליד כרמיאל, נובמבר
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

טיון חריף הוא צמח חד-שנתי מסועף שמבנהו כדורי רחב, גובהו כ-60 ס"מ. הוא מדיף ריח חזק מאוד, ספק-נעים, חריף עוד יותר מריחו של טיון דביק. העלים שלאורך הגבעול סרגליים, צרים מאוד, אורכם 3–4 ס"מ, רוחבם כ-2 מ"מ, והם מקופלים לאורכם. שפתם תמימה או משוננת רק קלות.
טיון חריף פורח בסתיו, מאוגוסט עד דצמבר. הקרקפות דלות-פרחים, קטנות מאלה של טיון דביק, קוטרן בהיפתחן כ-8 מ"מ, אך לרוב כמעט שאינן נפתחות כלל, ואז קוטרן 4 מ"מ. הפרחים הלשוניים קצרים, אורכם גדול רק מעט מאורך המעטפת. הזרעונים מופצים ברוח באמצעות ציצית של שערות לבנות בראש הזרע. עדות ליעילותה של הפצתו היא העובדה שהוא הצמח הראשון המשתלט על קרקע שהופרעה, כגון אחרי פעילות דחפור או חפירות ארכיאולוגיות.
טיון חריף שולט בהמוניו בערימות-עפר טריות. הוא גדל בשטחים מופרעים: בצידי דרכים, מעזבות ושדות נטושים, לעתים באוכלוסיות מעורבות בטיון דביק. נפוץ בכל חלקי צפון הארץ ומרכזה.
לאחרונה נערכים מחקרים ברוקחות הממסדית למצוא שימושים רפואיים לחומרי-הטבע הריחניים של מין זה.
בסוג 200 מינים, 3 בארץ.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע


 
גינון חסכוני בצמחי בר