פשתנית זעירה היא צמח חד-שנתי קטן וזקוף. העלים אזמליים, נגדיים.
פשתנית זעירה פורחת בין פברואר לאפריל. הכותרת דו-שפתנית קטנה (4 מ"מ), הדורבן קצרצר. צבע הכותרת כחול עד סגול חיוור, לפעמים כמעט לבן, עם עורקי-אורך כהים. הגביע שעיר–בלוטי, עוטף את הפרי. הפרי כדורי רחב.
פשתנית זעירה גדלה בבתה ובשדות כמעט בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה, וחודרת מעט גם לנגב. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון ומערב אסיה.
הסוג פשתנית אופייני למשפחתו, וגם מיוחד בתוכה. הכותרת דו-שפתנית, לרוב צבעונית מאוד, עם שילובי-צבעים עליזים. בבסיס הכותרת יוצא דורבן, ובו נאגר הצוף. לוע הכותרת חסום על-ידי בליטות משתי שפותיו. רק דבורים ארוכות-לשון וחזקות מסוגלות להגיע למאגר הצוף, וכולו שמור רק להן. האבקנים 4, מהם 2 קצרים ו-2 ארוכים. הדמיון בין פשתנית לפשתה חיצוני ושטחי, ואין הן קרובות אלא בשם, ואולי בסיבי-הגבעול. הסוג קרוב ודומה לסוג עפעפית (קיקסיה לשעבר), ששניהם נכללו פעם בסוג אחד. הוא נבדל ממנו בצורה שהפרי נפתח: בפשתנית זה הלקט הנפתח בראשו ב-4–6 קשוות או שיניים, לעומת ההלקט של העפעפית הנפתח בפתחים צדדיים בראשו ("עפעפיים").
בסוג 150 מינים, מהם רבים שתורבתו ופותחו מהם זנים תרבותיים. בארץ 10 בר.
כתב מייק לבנה