גלעינית זעירת-פרחים היא צמח צנוע ומסתתר. זהו חד-שנתי קטן אך זקוף ומסתעף, כל גודלו 5–20 ס"מ, קוטר פרחיו 2 מ"מ. הצמח שעיר כיאה לבן משפחת הזיפניים, שערותיו מאפירות, הדוקות למצע. העלים אזמליים, יושבים.
גלעינית זעירת-פרחים כשמה כן היא, פרחיה זעירים, מהקטנים בפרחים מואבקי החרקים, אך הם בולטים בצבעם הכחול הנפלא. היא פורחת מוקדם באביב, מפברואר עד אפריל. הפרח משפכי כחול או תכול, במרכזו מצוייר כוכב לבן. בעודו בכפתור צבעו סגול–אדמדם. 5 אונות הכותרת מאוחות בבסיסן לצינור, מעוגלות בראשן. בתפרחות יש חפים (להבדיל מהסוג זכריני, הדומה לו, שאין לו חפים בתפרחת). צינור הכותרת ישר וצר, לבן. בתוך צינור הכותרת יש בין האבקנים פסי-אורך עשויים שערות-קטיפה. זירי האבקנים קצרים, האבקנים חבויים בצינור הכותרת. עמוד העלי דק, אינו מפוצל, קצהו עקר, 2 צלקות יוצאות מצידו. עלי הגביע עוטפים את הפרי והם גדלים עם ההבשלה.
גלעינית זעירת-פרחים גדלה בבתה ימתיכונית ובשדות-בור וכן בערבה. היא שכיחה למדי בחבל הימתיכוני ובחגורת הספר, חודרת אף למדבר בבתי-גידול טובים (כיסי-קרקע בסלעים). תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון ומערב אסיה.
בסוג גלעינית 3 מינים בארץ.
כתב מייק לבנה