גרגרנית בירותית היא קטנית חד-שנתית חורפית קירחת, זקופה, גובהה 10–20 ס"מ. העלה תלתני, העלעל המרכזי נישא על פטוטרית. צורת העלעלים כטרפז שחלקו התחתון ארוך מהעליון. 2 צלעות הטרפז הקרובות לבסיס תמימות, 2 הצלעות המרוחקות מהבסיס משוננות שינון משורי רדוד.
גרגרנית בירותית פורחת בין מרס למאי. הפרח פרפרני לבן עם שמץ גוון כחלחל. לוע הפרח כהה יותר. אורך הפרח 10 מ"מ. הפרחים בודדים או בזוגות. הפרי פחוס, דמוי חרב, סרגלי, ישר או מקושת מעט, מחודד בקצהו למקור. אורכו 10 ס"מ, רוחבו 4 מ"מ. פניו מכוסים בקוי אורך דקיקים וצפופים.
גרגרנית בירותית גדלה במפוזר בבתה עשבונית וביערות אורן על קרקע אדומה, נפוצה בחבל ההרים הימתיכוניים בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתה העולמית מצומצמת לארצות שבמזרחו של הים התיכון, מארץ ישראל דרך סוריה עד טורקיה.
הסוג גרגרנית כולל קטניות שעליהן תלתניים ושפות עלעליהן משוננות. פטוטרת העלה קצרה מהעלעלים. העלעל האמצעי נישא על פטוטרית. עלי הלואי משוננים או גזורים, שונים מהעלעלים, מעורים בפטוטרת העלה. אין קנוקנות. בפרח 9 אבקנים מאוחים לצינור, העשירי חופשי. ההאבקה מתבצעת במנגנון של "משחת השיניים", כמו בתורמוס. הפרי הוא תרמיל מוארך לרוב, לפעמים קשתי. הוא בולט מן הגביע (להבדיל ממיני הסוג הקרוב תלתן), ואינו סלילוני (להבדיל ממיני הסוג הקרוב אספסת, אף שהבדלה זו היא גמישה). בפרי יותר מ-2 זרעים. בסוג 150 מינים, רובם חד-שנתיים. בארץ 21 מינים, כולם חד-שנתיים. השם מקורו בתלמוד הירושלמי, אך יתכן שהכוונה שם היא לסוג אחר (תלתן), או שלא הבדילו בין סוגים אלה.
כתב מייק לבנה