יפרוק זיפני הוא בן-שיח מדברי מסועף וסבוך, הנראה כחסר-עלים. ענפיו בשרניים, פרוקים לפרקים באורח בולט. גונם ירוק רענן יותר מאשר גונם של גבעולי יתר המינים המדבריים הפרוקים.
למעשה עליו צמודים לגבעול ומעורים בו. הם נגדיים, עוטפים את הגבעול, ובמגע בין שני העלים הנגדיים נותר חריץ לאורך הגבעול. חריץ זה נמשך לכל אורכו של פרק אחד, ועם המעבר לפרק הבא מסתמן המשך החריץ, מקום החיבור בין שני העלים הבאים, אחרי סיבוב של 90 מעלות סביב הגבעול. קצות העלים אינם צמודים לגבעול אלא מזדקרים ממנו הצידה ובאלכסון מעלה, ובחוד של כל עלה בולט בצעירותו זיף, הנושר בעלה המבוגר.
יפרוק זיפני פורח בעיקר בסתיו, בין אוגוסט לנובמבר. פרחיו זעירים, ירקרקים- צהובים. פירותיו מכונפים ונראים כאילו היו פרחים, צבעם ירקרק.
יפרוק זיפני שכיח מאוד בבקעת ים המלח ובעמק הערבה, בעיקר בבתי-גידול מופרעים. הוא גדל גם, פחות שכיח, בהרי המדבריות בדרום הארץ.
תפוצתו העולמית משתרעת בעיקר במדבריות צפון אפריקה.
בסוג 30 מינים, כולם שוכני מדבריות שחונים מאוד בצפון-אפריקה ובדרום-מערב אסיה. בארץ 4 מינים.
כתב מייק לבנה