אליאריה שומית

אליאריה שומית היא מצליב חד-שנתי או דו-שנתי זקוף, מסתעף במקצת, גובהו משתנה בין 20 ל-120 ס"מ. הוא מדיף ריח של שום, מכאן שם המין. הגבעול שעיר במקצת בחלקו התחתון וצבעו סגול, החלק העליון קירח וירוק. העלים התחתונים דמויי כליה ותמימי שפה, נישאים על עוקץ ארוך; בחלק העליון של הגבעול הם גדולים יותר, משולשים, שוליהם מפורצים, בבסיסם מפרץ מעוגל גדול, והם נישאים על עוקץ קצר. פני העלה מקומטים, בולטים בין העורקים.
אליאריה שומית פורחת בין אפריל ליוני. הפרחים מצליבים טיפוסיים, לבנים, מרוכזים בראש הגבעול. אורך הפרח 7 מ"מ. הפרי זקוף או אלכסוני, סרגלי דק, עוביו 2 מ"מ, חתכו ריבועי. אורך הפרי הבשל 6 ס"מ, והוא נישא על עוקץ באורך 5 מ"מ. צבעו חום–ארגמני כהה. הוא נפתח לכל אורכו בשתי קשוות.
אליאריה שומית גדלה בארץ רק באוכלוסיה אחת, בצפון הגולן, בלועו של הר אביטל, ולכן היא מחייבת שמירה מיוחדת לבל תיכחד. תפוצתה העולמית נרחבת, מארצות הים התיכון ואירופה ומזרחה עד מרכז אסיה.
בסוג 5 מינים, בארץ בקושי אחד.

כתב מייק לבנה