לוענית הלבנון

לוענית הלבנון היא עשבוני רב-שנתי מאפיר, גבהו 40-60 ס"מ והוא מסתעף מבסיסו למספר גבעולים זקופים או שרועים במקצת. העלים נגדיים, דמויי ביצה, שפתם משוננת.
התפרחת – דו בדית. התפרחות קצרות ויוצאות מחיק חפים לאורך הגבעולים. כל גבעול מסתיים בעצמו בתפרחת.
אונות הגביע בעלות שפה קרומית צרה. הכותרת בצבע וורוד-בורדו בחלקה המאוחה. שתי אונות השפה העליונה בהירות, קצרות ומעוגלות. האונות הצדדיות והאונה התחתונה בהירות עד לבנות, גלולות כלפי חוץ. אבקנים – 4, בולטים רק במקצת מתוך הכותרת. הסטמינוד (אבקן מנוון) קטן עגול.
לוענית הלבנון היא צמח סלעים מובהק ים-תיכוני הררי. מצוי בחרמון ונמצא גם במקומות אחדים בהר הגבוה בסיני (ג'בל קתרינה ועוד) ליד מעיינות הנובעים מתוך סדקים בקירות גרניט גבוהים (אבינעם דנין – 1969: "צמחים אנדמים לסיני ולארץ ישראל", טבע וארץ כרך י"א עמ' 68-72).

מיני הסוג לוענית בארץ הם לרוב עשבים רב-שנתיים בעלי תפרחות מסויימות, חד-בדיות או דו-בדיות היוצאות מחיק חפים לאורך חלקו העליון של הגבעול, שגם הוא מסתיים בתפרחת.
לפרח הלוענית גביע מאוחה בעל 5 אונות ששפתן קרומית, וכותרת דו-שפתנית, גם היא בעלת 5 אונות, שלה צורה אופיינית של כד. שתי האונות העליונות זקופות ומזכירות לעתים זוג אוזניים. שתי האונות הצדדיות זקופות או מפושקות במקצת. מספר האבקנים – 4 . בין שתי אונות השפה העליונה נמצא קשקש שהוא שריד של אבקן מנוון (סטמינוד). השחלה עלית. הבשלת העלי מקדימה במקצת את הבשלת האבקנים, אך לעתים יש חפיפה חלקית ביניהם, כך שאפשרית גם הפרייה עצמית.
הפרי – הלקט בן שתי מגורות הנפרדות לעת ההבשלה ומכילות זרעים רבים.
כתבה ליאורה קרת