שרוכנית ארץ-ישראלית

שרוכנית ארץ-ישראלית היא עשב חד-שנתי, או בין-שנתי - חלק מהצמחים באוכלוסיה מתים לאחר שנה וחלקם ממשיך להתקיים שנה נוספת.
הצמח קירח, שרוע וגבעוליו מסתעפים רדיאלית מבסיסו, משתרכים על הקרקע - מכאן שם הסוג (גם השם המדעי, Corrigiola, בלטינית: "שרוך"). העלים מסורגים, תמימים, מוארכים-איזמלניים או דמויי-מרית, מעט בשרניים, יושבים או בעלי פטוטרת קצרה, עורק האמצע ניכר בטרף. עלי הלוואי קצרים, קרומיים-יבשים.
החפים שבבסיס התפרחות דומים לעלי הלוואי. התפרחות – צברים צפופים של פרחים קטנטנים, בראשי הגבעולים. הפרחים בעלי עוקצים קצרים, להם 5 עלי גביע ירוקים, המאדימים עם התבגרות הצמח ו-5 עלי כותרת שצבעם לבן בצדם העליון ואדום-ורוד בצדם התחתון. הפרחים הזעירים בהם 5 אבקנים שמאבקיהם אדומים-סגולים, שחלה עילית, בת מגורה יחידה, שבה ביצית אחת וממנה עולה עמוד-עלי קצר מאוד, המחולק ל-3 צלקות. ההאבקה עצמית, אך יש הטוענים כי היא נעשית גם ע"י חרקים. בגביע הבלתי-נשיר מבשיל הפרי - אגוזית בלתי-נפתחת ולה 3 מקצועות, יש בה זרע יחיד עטוף בכיסוי קרומי.
שרוכנית ארץ-ישראלית דומה מאוד לשרוכנית החוף ואכן פרופ' מיכאל זהרי תיאר אותה ב"פלורה פלשתינה" כתת-מין של שרוכנית החוף (תת-מין telephiifolia – "בעל עלי טלפיון", בשל הדמיון לעלי צמח הטלפיון, צמח קרוב ממשפחת הציפורניים), אולם בשנת 1968 תואר הצמח כמין חדש - Corrigiola palaestina - ע"י צ'אודרי (M.N. Chaudhri). הפרט שאספו זהרי ופיינברון במרץ 1928 ברמת-גן (כיום שרוכנית ארץ-ישראלית אינה גדלה בגוש דן) שמור בעשביה של מוזיאון הסמית'סוניאן בארה"ב ומשמש כאחד מפרטי הייחוס (isotype) של המין. ניתן לראות אותו בקישור משמאל.
שרוכנית ארץ-ישראלית נבדלת משרוכנית החוף במספר סימנים: גבעוליה קצרים יחסית ואורכם אינו עולה על 15 ס"מ (לשרוכנית החוף גבעולים ארוכים יותר), תפרחותיה בראשי הגבעולים (תפרחותיה של שרוכנית החוף בעיקר בחיקי העלים), צבעה ירוק חי (שרוכנית החוף מכחילה), היא בעלת שורש שיפודי עבה (לשרוכנית החוף שורש עדין), חלק מהפרטים מתקיימים יותר מעונה אחת (מה שאין כן בשרוכנית החוף) ובית גידולה הוא מקומות לחים (שרוכנית החוף גדלה בקרקעות חוליות).
שרוכנית ארץ-ישראלית פורחת בחורף ובתחילת האביב. היא אנדמית לארץ ישראל ולבנון ומכאן שם המין (גם השם המדעי – palaestina). שרוכנית ארץ-ישראלית נדירה ביותר וגדלה כיום רק בשני אתרים בשרון. הצמח נמצא בסכנת הכחדה (צמח "אדום") עקב הצטמצמות בתי הגידול הלחים, כגון שלוליות חורף, בהם הוא גדל, ומכיוון שאינה גדלה מחוץ לישראל וככל הנראה נכחדה גם מלבנון, הרי שהיא בסכנת הכחדה עולמית חמורה.
בסוג שרוכנית 10 מינים. בישראל גדלים 2 מינים – שניהם נדירים.

כתב דרור מלמד