ערער ארזי

ערער ארזי הוא עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת ברושיים. גובהו עשוי להגיע ל-10 מ'. העץ סבוך וקוצני. עליו מחטניים קצרים ודוקרניים, מזכירים עלי ארז, מכאן שמו (נסה לבטא את שמו במבטא אנגלו סקסי...).
ערער ארזי פורח במרס ובאפריל. הפרחים מואבקי-רוח. הצמח דו-ביתי, היינו כל פרחיו של עץ מסויים הם נקביים, ושל עץ אחר – כולם זכריים. האצטרובל הנקבי דמוי ענבה, כדורי קטן (קוטרו 1 ס"מ), בלתי נפתח, בשרני, גונו חום נוטה לאדמוני.
ערער ארזי גדל בארץ רק במקום אחד, במורדות הגבעה של חורבת שפנים, במדרון הנקרא על שמו "רובע אל-צנובר", ליד בית ג'אן.  בזכות נדירותו הוכרזה כל הסביבה כשמורה כבר בתקופת המנדט הבריטי (אז עוד לא היה מעמד חוקי לשמורת-טבע, והוא הוכרז כ"שמורת-יער"). תפוצתו העולמית משתרעת בהרים שבארצות סביב הים התיכון, וגם מזרחה עד קווקז ופרס.

בסוג 60 מינים, הגדלים בעיקר בבתי-גידול יובשניים באזורים ממוזגים בחצי הכדור הצפוני, משני עברי האוקיאנוס האטלנטי. רבים מהם הסתגלו לתנאים גבוליים: הם גדלים בהרים גבוהים או בערבה ובמדבר לא-קיצוני. בהתאם לכך רבים מהם נמוכי-קומה, ולרבים מהם גזע מתפתל וציורי. אחרים זקופים וצומחים כחרוט (או כ"עץ חג-המולד"). מינים רבים מקובלים בגינות נוי, מהם שרועים ומשמשים לכיסוי-שטח.
בארץ ובסביבותיה גדלים 4 מיני ערער. רוב המינים דו-ביתיים (עצי זכר ועצי נקבה נפרדים). הם מואבקי-רוח, ועצי הזכר מייצרים שפע רב של אבקה. פרט (נקבי? חד-ביתי?) של ערער ברושי בחרמון מבשיל אצטרובלים, אף שהעץ הזכרי הקרוב ביותר אליו גדל במרחק של למעלה מ-2 ק"מ ממנו.
האצטרובל הנקבי בשרני ואינו נפתח בהתייבשו, בניגוד לברוש. האצטרובל כדורי, לרוב קטן, קוטרו 5–15 מ"מ. הוא צבעוני, מופץ על-ידי ציפורים. לא ברור כיצד הוא נפתח בטבע לשחרר את הזרעים.
העלים של חלק מהמינים מחטניים דוקרים, קצרים ומפושקים, אורכם 2 ס"מ; במינים אחרים הם קשקשיים, זעירים, רעופים כמו בברוש. לעתים מופיעים 2 טיפוסי העלים באותו עץ, או שעלי הנבט דוקרניים ועלי העץ הבוגר קשקשיים.
העצים מדיפים ריח נעים, הידוע בנגרות, וכן נעשה בו שימוש כבושם בתעשיית המשקה ג'ין, לתיבול בשר ולבישום סבון. ברפואה הטבעונית מייחסים לערער ערך רב בשימושים מגוונים. בנגרות מקובל הערער לעיצוב רהיטים וחפצי-נוי. שמן ערער משמש במעבדות כשמן אימרסיה למיקרוסקופ.
באתרים עתיקים בנגב התגלה שימוש לבניה בעצי ערער אָדום, שמקורם ודאי בסיני או באֱדום. כחצי מכל עצי הבניה במצדה הם ערערים, כנראה מאֱדום. גם בין עצי ההסקה במכרות הנחושת בתמנע נמצאו עצי ערער.
לא בטוח כי זה הצמח הנזכר בשם זה בתנ"ך (ירמיהו י"ז, ו'; תהלים ק"ב, י"ח).


כתב מייק לבנה