חבלבל ארץ-ישראלי

חבלבל ארץ-ישראלי הוא עשבוני רב שנתי השייך למיני החבלבל המשתרעים עם ענפים ארוכים ומתפתלים שאורכם יכול להגיע למטר. הענפים, העלים ועלי-הגביע מכוסים בשערות רכות ומהודקות. העלים מסורגים עם פטוטרת קצרה, העליונים צרים וארוכים ושפתם גלונית, לעתים הבסיס שלהם מחולק לאונות. העלים התחתונים גדולים ורחבים יותר.
הפרחים בקבוצות קטנות, עד 5-3 הנישאות על עוקצים הקצרים מהעלים, בחיקי העלים לאורך הענף. עלי הכותרת באורך 30-20 מ"מ מאוחים למשפך קצר בצבע צהוב בהיר. ההלקטים כדוריים בקוטר 8 מ"מ ובכל אחד ארבעה זרעים.
חבלבל ארץ-ישראלי הוא צמח מזרח ים-תיכוני. בישראל הוא גדל בעיקר בשדות בחבל הים-תיכוני.

בסוג חבלבל 250 מינים, 20 מינים בארץ. רובם עשבוניים שגבעוליהם נכרכים (כמו חבל, מכאן השם), וכך מטפסים על צמחים שכנים. העלים מסורגים, חסרי עלי לואי, לרוב פשוטים ותמימי-שוליים. לעיתים קרובות בסיס העלה מפורץ. הפרח דו-מיני, נכון, גדול (אך לא גדול מאוד, אז זו לפופית), במינים רבים נמשכת עונת הפריחה במשך כל השנה כמעט. לגביע 5 עלים לא מאוחים, והוא גדל אחרי ההפריה ועוטף את הפרי ("גביע פורה"). הכותרת קישוטית ועדינה, 5 עליה מאוחים עד תום. הכותרת משפכית, מקופלת לאורכה ושזורה כבורג בניצן, הקפלים ניכרים גם כשהפרח פרוש. לאורך הקפלים מבחוץ צומחות שערות, לאורך הקפלים מבפנים כהה מעט גון הכותרת מצבע הרקע. לפרח 5 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד עם 2 צלקות. הוא מפריש צוף מתוך בלוטה טבעתית המקיפה את השחלה. הצוף מצטבר בתחתית צינור הכותרת. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. הפרח נפתח ביום, נסגר בלילה ובסגריר. הפרי הלקט כדורי עם חוד בראשו.
עמרם אשל בעקבות מייק לבנה