פשתנית אשקלון

פשתנית אשקלון הוא מין חד-שנתי נדיר של חולות החוף והנגב. הצמח זקוף, נמוך, מסתעף מעט. בולטים הבדלים בין עלים הנישאים על גבעולים נושאי תפרחות לבין העלים שעל גבעולים שאינם נושאים תפרחות: העלים שעל גבעולים נושאי תפרחות הם סרגליים עד חוטיים. הגבעול שעיר–בלוטי, וכך גם הגביע.
פשתנית אשקלון פורחת באביב, במרס–אפריל. הפרח קטן, צהוב אחיד כולו. גם הדורבן צהוב, רק הלוע כהה יותר. הדורבן חרוטי, מוצק. הגביע קצר, כחצי מאורך הכותרת, עליו סרגליים. הפרי חביתי, עטוף בגביע, אורך הפרי כאורך הגביע.
פשתנית אשקלון גדלה בחולות החוף והנגב. תפוצתה העולמית משתרעת במדבריות צפון אפריקה ומערב אסיה.

הסוג פשתנית אופייני למשפחתו, וגם מיוחד בתוכה. הכותרת דו-שפתנית, לרוב צבעונית מאוד, עם שילובי-צבעים עליזים. בבסיס הכותרת יוצא דורבן, ובו נאגר הצוף. לוע הכותרת חסום על-ידי בליטות משתי שפותיו. רק דבורים ארוכות-לשון וחזקות מסוגלות להגיע למאגר הצוף, וכולו שמור רק להן. האבקנים 4, מהם 2 קצרים ו-2 ארוכים. הדמיון בין פשתנית לפשתה חיצוני ושטחי, ואין הן קרובות אלא בשם, ואולי בסיבי-הגבעול. הסוג קרוב ודומה לסוג עפעפית (קיקסיה לשעבר), ששניהם נכללו פעם בסוג אחד. הוא נבדל ממנו בצורה שהפרי נפתח: בפשתנית זה הלקט הנפתח בראשו ב-4–6 קשוות או שיניים, לעומת ההלקט של העפעפית הנפתח בפתחים צדדיים בראשו ("עפעפיים").
בסוג 150 מינים, מהם רבים שתורבתו ופותחו מהם זנים תרבותיים. בארץ 10 בר.

כתב מייק לבנה