קדד הטבעות הוא צמח חד-שנתי נמוך. הגבעול שעיר מאוד, גם העלה והעלעלים שעירים. בעלה 1–5 זוגות עלעלים ביציים עד מריתיים, בשרניים קמעא.
קדד הטבעות פורח במרס–אפריל. הפרח ורוד או ארגמני בהיר, המשוטים כהים מן המפרש. הגביע פעמוני, אורך שיניו כאורך צינורו. התרמיל דק, טבעתי או חצי טבעתי, פחוס גב–בטן. בראשו מקור קצר כפוף פנימה. תפר הבטן שקוע. על הקשוות כתמים אדומים יפים.
קדד הטבעות הוא צמח מדברי, המעדיף קרקעות חוליות בנגב ובמישור החוף. תפוצתו העולמית משתרעת בערב ובמצריים.
קדד הוא סוג ענק של קטניות עם פרחים פרפרניים ועלה מנוצה למספר גדול של זוגות-עלעלים. אין קנוקנת בקצה העלה, ובכך קל להבדיל בין קדד לבין בקיה. מאפיין את הסוג פרי קדוד, היינו שקליפתו כפופה מתפר-הגב פנימה ויוצרת מחיצה המחלקת את הפרי לאורכו לשתי מגורות. קל לזהות את ייחודו של הפרי לפי השקע שלאורך תפר-הגב. הסוג קדד הוא מתחרה רציני על התואר "הסוג עם מספר המינים הגדול ביותר" – מונים 2000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.
כתב מייק לבנה