לוטוס צר-עלים

לוטוס צר-עלים הוא צמח עשבוני רב-שנתי, קירח, שרוע ולעתים זקוף, גובהו 60-20 ס"מ ולו שורש שיפודי. הגבעולים עדינים, זקופים, נטויים או שרועים, פעמים רבות מפותלים. העלים, כמו בכל מיני הלוטוס, מורכבים-מאוצבעים, בני 5 עלעלים תמימים, 2 התחתונים שבהם קבועים בבסיס הפטוטרת ונראים כעלי לוואי, בעוד 3 העלים העליונים יוצאים מנקודה אחת שבקצה הפטוטרת הקצרה, כך שבמבט ראשון העלים נראים תלתניים. מבין מיני הלוטוס ניכר לוטוס צר-עלים בעלעליו האיזמלניים - צרים ומוארכים, מתחדדים מעט בקצותיהם - מכאן שם המין (גם השם המדעי – tenuis – בלטינית: "עדין", "צר"). עלי-לוואי חסרים. עוקצי התפרחות ארוכים בהרבה מאורך העלים שמחיקם הם עולים. בבסיס התפרחת 3 חפים, הנראים כעלעלים מחודדים. התפרחת – אשכול בן 5-1 פרחים פרפרניים שאורכם כס"מ אחד. הגביע דמוי-פעמון, שיניו דקות, אורכן כאורך צינור הגביע. עלי הכותרת גדולים בהרבה מהגביע, צהובים. המפרש מעורק בעדינות בעורקים אדומים, ארוך מהמשוטים והסירה. הכותרת מאדימה לאחר ההפריה. הפרי תרמיל גלילי ישר, אורכו 4-2 ס"מ. הזרעים כדוריים, חלקים, צבעם ירוק-חום. לוטוס צר-עלים פורח באביב ובקיץ. הוא גדל בקרקעות בוציות, בגדות נחלים וביצות, ברוב חלקי הארץ. תפוצתו העולמית משתרעת באירופה, דרום-מזרח אסיה וארצות הים-התיכון ומשם התפשט גם לשאר היבשות. הוא היה מצוי בישראל ועקב הרס בתי הגידול שלו נעשה נדיר למדי, אם כי לא נכלל ברשימת הצמחים ה"אדומים" שבסכנת הכחדה בישראל.

לוטוס צר-עלים שייך לקבוצה של מיני לוטוס רב-שנתיים, הגדלים בקרקעות כבדות בבתי גידול לחים, עמה נמנים גם לוטוס הביצות ולוטוס מקרין. המין תואר לראשונה בשנת 1753 ע"י אבי הטקסונומיה לינאוס (Carl Linnaeus) ושמו המדעי המקובל כיום ניתן לו בשנת 1809 ע"י הבוטנאי הגרמני ווילדנאוו (Carl Ludwig Willdenow), מאבות הפיטוגאוגרפיה - המדע העוסק בתפוצת הצמחים על פני כדור הארץ. יש מבין הבוטנאים הרואים בלוטוס צר-עלים תת-מין של לוטוס מקרין (הגדל בישראל רק בחרמון).

שם הסוג המדעי, Lotus, הוא שם יווני עתיק יומין לצמחים פרפרניים שונים והוא אומץ כשם העברי לתיאור סוג זה. אין לו כל קשר ללוטוס הקדוש מהודו, שהוא צמח מקבוצה אחרת ושמו המדעיNelumbo nucifera .

בסוג לוטוס 140 מינים מוסכמים. בישראל נאספו 14 מינים, מהם 2 מינים "אדומים", בסכנת הכחדה.

כתב דרור מלמד