ברברית הלבנון (לשעבר ברבריס הלבנון) הוא שיח נשיר-חורף, קוצני מאוד, מסועף, צפוף וסבוך, מזכיר שיזף השיח. ענפיו מקושתים ומסתבכים זה בזה. גובהו 1.5 מ', קוטרו 2 מ'. צבע הענפים הצעירים אדום בוהק, בהתבגרם הם מאפירים. הקוץ ישר, עבה בבסיסו, חד, נוקשה ואכזרי, אורכו 2 ס"מ. העלים יושבים בצברים בחיקי הקוצים, והם קצרים מהקוצים. שפת העלה תמימה. העלה מריתי או ביצי הפוך, עם זיף בקצהו.
ברברית הלבנון פורחת ביוני. התפרחת סוככית צפופה, פרחיה מעטים, אורכה כאורך העלה או פחות. כמו אצל רבים מבני משפחת הערטניתיים מספר האברים בדור הוא לרוב 6, מספר חריג בדו-פסיגיים: 6 עלי גביע צהובים, קצרים ורחבים; 6 עלי כותרת צהובים, מעוגלים וקעורים, עם שתי בלוטות לכל עלה כותרת; ו-6 אבקנים, צהובים אף הם. הפרי ענבה גלילית מוארכת כגרעין של תמר, בצבע כחול–אפור יפהפה. הזרעים שחורים.
ברברית הלבנון גדלה בארץ רק במרומי החרמון, וגם שם בפרטים בודדים בלבד. תפוצתה העולמית משתרעת מסוריה צפונה.
הסוג ברברית ממשפחת הערטניתיים ידוע בעולם בצבעי השלכת המזהירים שלו ובפירותיו הצבעוניים, אשר בזכותם מרבים לטפח מינים שונים שלו בגינות נוי. רוב המינים נפוצים בהרים באזורים ממוזגים באירופה, אך מינים אחדים, הגדלים דוקא באזורים ממוזגים בדרום אמריקה, חביבים מאוד על תושבי פטגוניה, שם אוספים את פירותיהם למאכל ובעיקר להכנת ריבה. שמם העממי קַלַפַטֶה, ויש שם אף עיר הנקראת בשם זה על שם הצמח.
כתב מייק לבנה