תלתן ווילוב

הדפסה
  Trifolium vavilovii שם מדעי
קטניות
Fabaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
תלתני צורת העלה
תמים שפת העלה
קרקעות כבדות בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
צופני

תלתן ווילוב
צילום: © איתן שפירא   חרמון, הר חבושית, 21-5-09
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

תלתן  ווילוב הוא צמח עשבוני חד-שנתי, עטוי שערות מפושקות, או הדוקות, נטוי עד זקוף, גובהו 50-10 ס"מ. הגבעולים מעט מסועפים, חלקיהם התחתונים מקריחים. בסוג תלתן העלה מורכב ולו 3 עלעלים (עלה תלתני). העלים מסורגים, למעט העלים העליונים, שהינם נגדיים. בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי מוארכים, בסיסם קרומי, מאוחה ומעורה בגבעול, מעורק בעירוק כהה, קצותיהם המפורדים ארוכים, איזמלניים-מחודדים, ריסניים. הפטוטרות ארוכות מעלי הלוואי. העלעלים שונים מעט בצורתם לאורך הגבעול: העלעלים בעלים התחתונים דמויי-ביצה הפוכה, אלה שבאמצע הגבעול סגלגלים, לעתים בסיסם וקצותיהם מחודדים, ואילו העליונים ביצניים-מוארכים, בסיסם מצטרר לכדי פטוטרית. שולי העלעלים ריסניים ועל פניהם שערות משייות. התפרחות קרקפות דמויות ביצה-הפוכה, נישאות על עוקץ ארוך, בחיקי עלים או בראשי הגבעולים. הגביע צינורי. צינור-הגביע עטוי שערות הדוקות, מעורק. שיני הגביע איזמלניות-מרצעניות, שעירות, קצותיהן מסגילים עם התבגרות הפרחים, אורכן כאורך צינור הגביע, או קצרות ממנו. בפרחים התחתונים שבתפרחת, שן הגביע התחתונה ארוכה ככפליים משאר שיני הגביע. הכותרת כפולה באורכה מאורך הגביע, צבעה קרם-לבנבן, המפרש סרגלי, מפורץ מעט בקצהו, ארוך בהרבה מהמשוטים והסירה. הקרקפות הפוריות מתארכות והופכות חרוטיות. הגביע הפורה מוקשה, עטוי שערות קצרצרות, לוע הגביע פעור לרווחה, קירח, עטור בשיני הגביע הניצבות זקופות ואינן מתפשקות ורק השן התחתונה - הארוכה בהרבה מחברותיה ומצינור הגביע - שמוטה מטה, מסתיימת בחוד ארגמני. בגביע הפורה כלוא תרמיל קרומי-גלדני, דמוי-ביצה-הפוכה, מכיל זרע אחד, ירקרק-צהוב או חום-בהיר.
קיימת שונות צורנית קלה בפרטים שונים, המתבטאת ברמת שעירות הגביע, גודל וצורת העלים ואורך שיני הגביע.
תלתן ווילוב נמנה עם קבוצת תלתנים לבני-תפרחת, כגון: תלתן אלכסנדרוני ותלתן בירותי, אך הוא נבדל מהם בפרחיו הקטנים יותר, בלוע הגביע הקירח ובשן הגביע התחתונה, הארוכה באופן ניכר משאר השיניים.
תלתן ווילוב פורח באביב. הוא מצוי עד נפוץ בבתות, שדות בור ומדרונות במרכז הארץ וצפונה. תפוצתו העולמית מוגבלת למזרח-התיכון.
תלתן ווילוב תואר בשנת 1934, ע"י פרופ' אלכסנדר איג (1894-1938), מראשוני חוקרי הצמחים בארץ ישראל, ראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומייסד הגן הבוטני בהר הצופים. איג קרא את המין לכבודו של האגרונום והבוטנאי הרוסי ניקולאי ווילוב (Nikolai Ivanovich Vavilov, 1887-1943), מומחה לדגניים, מגדולי החוקרים של רוסיה בתקופת לנין.
שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתַּן וָוִילוֹב" נזכר לראשונה במהדורה השניה למגדיר הצמחים מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראתה אור בשנת תשי"ג (1953) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.

כתב: דרור מלמד



מקורות מידע

הצמח במקורות

השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ".
במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג')  מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ".
המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה.  השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.

כתב: דרור מלמד


 
גינון חסכוני בצמחי בר