קיימת שונות צורנית קלה בפרטים שונים, המתבטאת ברמת שעירות הגביע, גודל וצורת העלים ואורך שיני הגביע.
תלתן ווילוב נמנה עם קבוצת תלתנים לבני-תפרחת, כגון: תלתן אלכסנדרוני ותלתן בירותי, אך הוא נבדל מהם בפרחיו הקטנים יותר, בלוע הגביע הקירח ובשן הגביע התחתונה, הארוכה באופן ניכר משאר השיניים.
תלתן ווילוב פורח באביב. הוא מצוי עד נפוץ בבתות, שדות בור ומדרונות במרכז הארץ וצפונה. תפוצתו העולמית מוגבלת למזרח-התיכון.
תלתן ווילוב תואר בשנת 1934, ע"י פרופ' אלכסנדר איג (1894-1938), מראשוני חוקרי הצמחים בארץ ישראל, ראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומייסד הגן הבוטני בהר הצופים. איג קרא את המין לכבודו של האגרונום והבוטנאי הרוסי ניקולאי ווילוב (Nikolai Ivanovich Vavilov, 1887-1943), מומחה לדגניים, מגדולי החוקרים של רוסיה בתקופת לנין.
שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה".
השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתַּן וָוִילוֹב" נזכר לראשונה במהדורה השניה למגדיר הצמחים מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראתה אור בשנת תשי"ג (1953) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.
כתב: דרור מלמד