עוקצר היערות הוא דגן רב-שנתי דומה לברומית, מתת-משפחת הסיסניים. ניכר בתפרחת המורכבת משיבולים אחדות נפרדות על גבעול אחד. העלים שעירים, נדני העלים קירחים. אין לצמח קנה-שורש. כדי להבדיל בבטחה בין עוקצר לבין ברומית אין ברירה אלא לשלוף את המגדלת: בעוקצר ראש המוץ שלם, והמלען יוצא מקצהו; ואילו בברומית ראש המוץ שסוע, והמלען יוצא מגב המוץ.
עוקצר היערות פורח מאפריל עד יוני. השיבולת רבת-פרחים, צפופה, דקה וארוכה, אלגנטית, מוצרת בשני קצותיה, מסודרת יפה כמסורקת. המלען של המוץ התחתון שווה באורכו לאורף המוץ או ארוך ממנו.
עוקצר היערות גדל בארץ רק בחרמון, ואף שם הוא נדיר. תפוצתו העולמית רחבה באזורים צפוניים וטרופיים כאחד. הסוג כולל עוד 2 מינים בארץ: עוקצר מנוצה, שאף הוא רב-שנתי, נדיר; עוקצר מצוי שהוא חד-שנתי, שכיח מאוד.
כתב מייק לבנה