קדד ארץ-ישראלי

קדד ארץ-ישראלי הוא עשב רב-שנתי, שרוע, מסועף מבסיסו למספר גבעולים. גובהו 50-10 ס"מ, וכל חלקיו מכוסים בשערות, שחלקן מסועפות. העלים ערוכים לאורך הגבעולים. עלי הלוואי כהים, צרים ומחודדים. העלה מורכב-מנוצה, אורכו 15-5 ס"מ, ולו 12-8 זוגות עלעלים דמויי ביצה.

כל גבעול נושא מספר תפרחות, שבכל אחת מהן 17-5 פרחים. עוקץ התפרחת ארוך מהעלה שמחיקו היא יוצאת. חפי הפרחים קצרים מהגביע, צרים ומחודדים. השערות המכסות את התפרחת צפופות, חלקן שחורות, והן מקנות לה גוון כהה. אורך הפרח כ-2 ס"מ. הגביע – אדום, אורכו כ-1 ס"מ. שיני הגביע צרות ומחודדות, אורכן כמעט כאורך צינור הגביע. צבע הכותרת – סגול-וורוד זוהר. התרמיל מאורך ורחב, כפוף, מגובשש במקצת ושעיר. אורכו 1.8-3.0 ס"מ, רוחבו 0.5-0.8 ס"מ ולו חריץ לאורך תפר הבטן. התרמיל מאדים לקראת ההבשלה. קשוותיו אינן נפרדות בעת ההבשלה.

קדד ארץ-ישראלי הוא צמח מזרח ים-תיכוני ואירנו-טורני הגדל בכל אזורי הארץ, מהחרמון ועד הנגב הצפוני, בבתות, שדות וערבות.

בסוג קדד מספר מינים גדול ביותר. מונים כ-20000 מיני קדד בעולם, רבים מהם במערב אסיה ומרכזה. גם בארץ הוא ראשון במספר מיניו: 55 מינים שונים של קדד גדלים בחלקי הארץ השונים, רבים מהם בתנאים קיצוניים, כמו מדבר או מרומי הרים. כחצי מן המינים בארץ הם עשבים חד-שנתיים, אך חלק מן המינים הם בני-שיח קוצניים.

כתבה ליאורה קרת