פרג אגסני הוא צמח חד-שנתי הגדל בהמוניו בצפיפות בשדות, וצובע מרחבים גדולים באדום עז בסוף האביב. הוא נובט בסתיו עם שני פסיגים כדוריים זעירים, ומגדל שושנת עלים גזורים–מנוצים לאונות צרות ומחודדות. הגבעולים נושאים שערות זיפיות רכות. העלים נישאים על פטוטרות, והם קירחים, פרט לשערות זיפיות לאורך העורק המרכזי. כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. המין נקרא בעבר גם פרג מצוי.
פרג אגסני פורח בסוף האביב, בין מרס למאי. הפרחים נישאים על עמוד מסועף שגובהו מגיע עד 50 ס"מ. כל צמח מתפצל לעשרות גבעולים זקופים, כל גבעול נושא בקצהו פרח אחד. ניצן הפרח נוטה מטה, סגור בעודו בכפתור, עטוף ב-2 עלי גביע ירוקים וזיפניים, הנושרים עם היפתח הפרח. ארבעת עלי הכותרת עדינים, גדולים (2–4 ס"מ), רוחבם כאורכם או אף יותר, הם מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עז ובבסיסם בולט כתם שחור גדול ששוליו לבנים. האבקנים רבים, שחורים. אין לפרח צוף, והוא מציע למאביקיו שפע של אבקה. המאביקים הם בעיקר חיפושיות. העלי מורכב משחלה מעובה ובראשה צלקת צלחתית המחולקת לאונות רדיאליות ככוכב. עלי הכותרת נושרים אחרי יום אחד. הפרי – הלקט יבש וקירח דמוי אגס, שהצלקת נישאת בראשו. לאחר ההבשלה נפתחים סביב ראש הפרי סדקים, ודרכם מתפזרים הזרעים.
פרג אגסני גדל בשדות שלא רוססו. לפעמים רואים שדה שרוסס, אך בין קווי הריסוס נותר רווח בלתי מרוסס, ורווח זה צבוע כולו באודם פריחת הפרג. הוא נפוץ בחבל הים-תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שבמזרח הים-התיכון.
בסוג 100 מינים, בארץ 8, כמעט כולם חד-שנתיים. חובב פרחים מתחיל יבדיל בין פרג לבין אדומים אחרים לפי סימנים קלים אחדים: הגבעולים זיפיים, אין לפרח הפתוח עלי גביע (2 עלי הגביע שלו נשרו עם היפתחו), ויש לו תמיד רק 4 עלי-כותרת. הפרח בעודו בניצן עטוף ב-2 עלי גביע ירוקים זיפיים. ארבעת עלי הכותרת מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עם כתם שחור מוקף שוליים לבנים בבסיסם. האבקנים רבים. העלי מורכב משחלה מעובה ובראשה צלקת דמויית לוחית עגולה מחולקת לאונות ראדיאליות. הפרח פתוח רק יום אחד. עלה הכותרת עדין ורחב, נושר בנקל. בבסיס כל עלה כותרת יש כתם שחור עם שוליים לבנים. אין לפרח צוף, והוא מציע למאביקיו שפע של אבקה. הפרי הלקט יבש. בהבשלתו נפתחים סביב ראש הפרי נקבים, ודרכם מתפזרים הזרעים. כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. ההבחנה בין המינים בסוג לא תמיד ברורה. השם פרג מקורו במשנה. פרג תרבותי משמש לנוי (פרחיו גדולים ומפוארים), להפקת זרעי פרג לקונדיטוריה, ולהפקת אופיום לרפואה וכסם משכר. הפיקוח על גידול פרג תרבותי (במסגרת מאבק הממשלות בגידול סמים) מסתמך על העובדה, כי שדה פורח של פרג בולט למרחוק ונראה ברור גם במבט מן האויר.
כתב מייק לבנה
איך נבדיל בין פרג, כלנית נורית וצבעוני?