ברומית אזמלנית היא עשב דגני חד־שנתי, זקוף, גובהו 60-15 ס"מ. התפרחת מכבד דחוס דמוי שיבולת זקופה, או לעתים מכבד רפוי מעט הנושא שיבוליות הנישאות על עוקצים שאורכם 2.5-0.5 ס"מ. השיבוליות ירקרקות, אזמלניות, באורך 5-2 ס"מ, מורכבות מ-20-8 פרחים, מכוסות בשערות צמר רכות. צמירות השיבוליות היא הסימן הבולט במין. קיים מופע קרח של ברומית אזמלנית, אולם הוא נדיר. הגלומות אזמלניות, זיפניות, התחתונה קצרה מהעליונה. המוץ התחתון אזמלני, מעורק באופן בולט ובראשו שתי שיניים קצרות, משולשות־חדות. מהרבע העליון של המוץ התחתון עולה מלען מכופף קמעה, הארוך במעט מהמוץ עצמו והמתפשק בהבשלה. הפרחים בני 3 אבקנים. הפריחה באביב.
ברומית אזמלנית מצויה למדי בבתות ובשדות בכל חלקי הארץ. תפוצתה העולמית נרחבת והיא משתרעת על פני כל היבשות.
השם ברומית הוא עברות של השם המדעי, Bromus, הטייה מיוונית – "מזון", Bromo, ובתקופה הקלאסית שמה היווני של "שיבולת-שועל" (שהיא כידוע סוג אחר במשפחת הדגניים). בישראל תוארו עד לאחרונה יותר מ-20 מינים של ברומית, חלקם נדירים, אך רובם הגדול נפוץ ומהווה מרכיב חשוב בצומח של ארץ ישראל.
כתב דרור מלמד