(עלה תלתני). העלים מסורגים, למעט העלים העליונים, שהינם נגדיים. בבסיס כל עלה תלתני מצויים שני עלי-לוואי קרומיים, מעורקים, בסיסם ביצני, שעיר בדלילות, מאוחה ומעורה בגבעול, קצותיהם המפורדים ארוכים, איזמלניים-מרצעניים, עטויים זיפים ארוכים. העלעלים מכוסים שערות הדוקות, הם דמויי-ביצה הפוכה, בסיסם דמוי-יתד, קצותיהם מעוגלים, לעתים מפורצים מעט, שפת חלקו העליון של העלעל משוננת. התפרחת קרקפת ביצנית-כדורית, נישאת על עוקץ ניכר. הגביע דמוי-חרוט, מלבין, מקריח, מצולע, שיני-הגביע התחתונות איזמלניות-מוארכות, ארוכות ורחבות מעט יותר מצינור-הגביע ושיני הגביע העליונות קצרות מהן כדי מחצית. הכותרת ארוכה פי 3-2 מהגביע, צבעה קרם-לבנבן, לעתים עם נגיעות ורוד-סגול בסירה, המפרש סרגלי-איזמלני, מעט ארוך מהמשוטים. הגביע הפורה קרומי, ביצני, פיו חסום בעיבוי דו-שפתני (קאלוס), מעוטר בשיניים משולשות, מפושקות ככוכב, ריסניות מעט, השן התחתונה איזמלנית, ארוכה באופן ניכר משאר השיניים. הקרקפות הפוריות כדוריות, נושרות זמן קצר לאחר ההבשלה ומופצות ברוח כיחידה שלמה. בגביע הפורה כלוא תרמיל דמוי-ביצה הפוכה, מכיל זרע אחד, ביצני, צהבהב-חום. תלתן המגן פורח באביב. הוא מצוי בבתות הכרמל, הגליל והגולן. תפוצתו העולמית מוגבלת למזרח התיכון וטורקיה. תלתן המגן תואר בשנת 1843, על-ידי הבוטנאי השוויצרי, חוקר צמחיית המזרח התיכון, בואסייה (Pierre Edmond Boissier, 1810-1885). שם המין המדעי, scutatum, מלטינית: scutatus - "חמוש בשריון מגן", כשמו העברי, מאזכר את שן הגביע הרחבה המזכירה מגן לוחמים. שמו המדעי של הסוג, ,Trifolium (מלטינית: tri - "שלשה", folium - "עלה", לאמור: "שלישיית עלים"), מאזכר את העלה המורכב מ-3 עלעלים וכך גם בעברית: תלתן, מ"תלת" - "שלושה". השם תלתן נזכר במשנה (ראו משמאל: "הצמח במקורות"), אולם רוב המפרשים והחוקרים סבורים כי הכוונה לסוג אחר (גרגרנית). בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" (תרע"ז, 1917), שאל אפרים רובינוביץ' (הראובני, בוטנאי וחוקר צמחי ארץ-ישראל, אביו של נגה הראובני מייסד "נאות קדומים") את השם המשנאי לסוג Trifolium וקרא לו "תלתן-אספסת". השם "תִּלְתַּן הַמָּגֵן" נזכר לראשונה במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003). בסוג תלתן מוכרים כיום 245 מינים, 50 מהם נאספו בישראל.
השם תלתן נזכר כמה פעמים במשנה. במסכת כלאיים (פרק ב', משנה ה') מורה המשנה כי אין חובה לנכש עשבים שוטים שצמחו בינות לתלתן המגודל כצמח מספוא לבהמות ואין לחשוש לכלאיים, משום שאין בעל הבית מעוניין בעשבים אלה והם לו מטרד: "וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים - אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ". במסכת מעשרות (פרק א', משניות ב'-ג') מסבירה המשנה כי חובת הפרשת מעשרות מהתלתן היא משלב שהפרי בשל דיו, על מנת שזרעיו יוכלו לנבוט ולגדל את הדור הבא: "מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת... הַתִּלְתָּן - מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ". המפרשים ורש"י בראשם, זיהו את התלתן המשנאי עם המין גרגרנית החילבה. השם תלתן נשמר למין גרגרנית החילבה גם במילונם של פ. אוירבך ומ. אזרחי (קרישבסקי), "ילקוט הצמחים", שיצא לאור ע"י ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ (1930). רק שנה מאוחר יותר הוחל להשתמש באופן סדיר בשם תלתן לסוג המוכר לנו כיום בשם זה ע"י איג וחבריו במגדיר הצמחים שערכו וראה אור בשנת 1931.
