עשנן הגליל זוהה ע"י פרופ' אבי שמידע בחודש מרץ 2012 בחניתה, בסיור של דבוראים באזור הגליל. צמח נדיר זה שהיה חשש שנכחד מהארץ, זוהה בעבר לפני יותר מ-60 שנה ע"י טוביה קושניר ז"ל, אך מאז לא נראה יותר. על מידת נדירותו תעיד העובדה שלא היו כלל צילומים עדכניים שלו.
עשנן הגליל המוגדר גם בשם העברי עשנן תירה, הוא עשב חד שנתי קרח עם גבעולים דקים. העלים מסורגים, גזורים מנוצים פעמיים, אורכם כ10-5 מ"מ.
לצמח תפרחות בולטות וארוכות המכונות אשכול. האשכול זקוף ועל צירו מסודרים נגדית לפחות עשרה פרחים ויותר. לכל פרח עוקץ קצר ובבסיסו עלה חפה. הפרחים דו מיניים, אינם סימטריים. הכותרת ארכה מעל 9 מ"מ, עלי הגביע 2 צבעוניים ונשירים, רחבים מצינור הכותרת. מספר עלי כותרת 4. צורתם מאורכת והם אינם זהים בארכם. סידורם בסמוכים זה לזה יוצרים צורה של פרח מאורך כצינור שחלקו האחורי כפוף דמוי דרבן. צבע הכותרת ורוד סגול עז, עורק כהה מעטר את מרכז הדרבן הכפוף. מספר האבקנים 2. השחלה עילית. הפרי אגוזית מגובששת שאינה נפתחת. קוטרה 2-1.5 מ"מ, ובה זרע אחד.
הצמח הוא בעל תפוצה ים תיכונית. נפוץ בחלק מארצות צפון הים התיכון, ארץ ישראל היא גבול תפוצתו הדרומי. בארץ גדלים שבעה מיני עשנן, רבים מהם נפוצים ברוב אזורי הארץ.
כתבה ערגה אלוני