כרסתן נפוח

כרסתן נפוח הוא דגני חד-שנתי, נטוי עד זקוף, גובהו 60-10 ס"מ. הקנים עולים בודדים, לעתים מסתעפים מבסיס הצמח ויוצרים משטחים. פי נדני העלים פתוח מעט ואינו הדוק לקנה. הלשונית שבין נדן העלה לטרף קרומית-ריסנית, מוארכת. טרפי העלים שטוחים, מצטררים, מחוספסים משני צדיהם. התפרחת מכבד מכונס, דמוי שיבולת מחודדת, הנישא על קנה יחיד, דק ואשון, לעתים מאדים. המכבד נעשה רפה מעט בזמן הפריחה. השיבוליות מרובות, פחוסות, נישאות על עוקצים קצרים, בנות פרח תלת-אבקני יחיד. בצעירותן השיבוליות ירוקות-מבריקות והן מתייבשות ומצהיבות עם ההבשלה. הגלומות ארוכות בהרבה מהמוצים, דמויות איזמל, בלתי שוות, העליונה קצרה בכ-1/3 מהתחתונה, בעלות קרין מחוספס וקרומיות בשוליהן, בלתי נשירות וסימן ההיכר החשוב שלהן הוא שהינן כרסתניות-נפוחות בבסיסן -  מכאן שם הסוג והמין. המוצים קצרים מאוד, סגלגלים, עטויי זיפים לבנבנים ומגבם יוצא מלען השזור בבסיסו והוא כפוף או גלי מעט. זהו הסימן העיקרי המבדיל את כרסתן נפוח ממין הכרסתן השני הגדל בישראל אך נדיר ממנו - כרסתן מחוספס, שלו מוצים קרחים וחסרי מלען.
שמם העברי של הסוג והמין נאמן לשמם המדעי:  - Gastridium, מיוונית:  gaster - "כרס", "בטן",   ventricosum - מלטינית: venter  - "בטן", "נפיחות". שמו העממי של כרסתן נפוח באנגלית הוא nit grass, "דגן ביצי הכינה", על שום ההתעבויות הכרסתניות שבבסיס השיבוליות, המזכירות ביצי כינים.
כרסתן נפוח פורח באביב. הוא נדיר למדי בישראל וגדל בקרקעות כבדות וגירניות, ברוב גלילות הארץ, מן הצפון ועד להר הנגב. מוצאו במזרח התיכון, אך משם נפוץ לכל היבשות.
כרסתן נפוח תואר בשנת 1913 ע"י צמד הבוטנאים השוויצריים שינץ (Hans Schinz, 1858-1941) וטלונג (Albert Thellung, 1881-1928). למעשה תואר המין לראשונה כבר בשנת 1762 ע"י הבוטנאי הצרפתי גואן (Antoine Gouan, 1733-1821), מחלוצי הטקסונומיה הליניאנית (שבה על פי לינאוס כל אורגניזם מתואר באופן דו-שמי, הכולל שם סוג ושם מין), אלא שהוא שייכו לסוג נחלית (Agrostis).
השם העברי, כרסתן נפוח, נזכר לראשונה, בניקוד כַּרְסְתָן, במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שיצא לאור בשנת תרצ"א (1931) על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים. השם בניקוד המקובל כיום, "כְּרַסְתָּן נָפוּחַ" נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ ישראל, שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).
בסוג כרסתן מוכרים 15 מינים, מהם רק 2 מוסכמים, כרסתן נפוח וכרסתן איטני. האחרון נאסף בשנת 1998 בהר הנגב ובשנת 2000 בהרי יהודה והינו נדיר ביותר. מין נדיר נוסף שנאסף בישראל, כרסתן מחוספס, אינו מין מוסכם באחדות מן הרשימות הטקסונומיות המובילות. 

כתב: דרור מלמד