צתרה מדברית היא בן-שיח מדברי, אנדמי, נדיר שגובהו עד 40 ס"מ הגדל במספר קטן של אתרים במדבר יהודה באזור הורקניה – נבי מוסא. כל אברי הצמח מכוסים בשערות צפופות המקנות לו מראה לביד. בנוסף לכך יש על העלים, הגבעולים וגביעי הפרחים שערות בלוטיות בגוון אדמדם המשחררות חומרים נדיפים שיש להם ריח חריף. הגבעולים זקופים, נושאים עלים בשרניים חסרי פטוטרת שאורכם 12-8מ"מ, רוחבם 2.5-2.0 מ"מ.
הפרחים מסודרים בדורים בחלק העליון של הגבעול שבכל דור 10-6ניצני פרחים. כל פרח יושב בחיקו של חפה השווה באורכו לגביע שאורכו כ- 2.5 מ"מ. לגביע חמש שינים זעירות וגם הוא מכוסה בשערות צמריות לבנות ושערות בלוטיות יושבות. צינור הכותרת בולט הרבה מהגביע. הפרח לבן דו-שפתני, עם נקודות סגולות על אונות הכותרת, אורכו 8-5 מ"מ. גם על שפת הכותרת יש שערות בלוטיות. האבקנים בולטים מעט מצינור הכותרת וממוקמים מתחת לשפה העליונה. המאבקים סגולים. הפריחה בחודשי הקיץ עד חודש אוקטובר.
צתרה מדברית תוארה ע"י Danin and Hedge בשנת 1998. הצמח אנדמי לישראל והסיכון המקומי לקיומו הוא גם הסיכון העולמי.
עלי הצמח טובים לשימוש כעשב תיבול לסלט, ומאכלים מבושלים וצלויים.
עובד ע"י עמרם אשל
לפי אתר הצמחים בסכנת הכחדה
לפי אתר הצמחים בסכנת הכחדה