לחך החולות משתייך לקבוצת לחך שסוע, עליה נמנה גם לחך משתנה. הוא צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע עד זקוף, גובהו 20-5 ס"מ, חסר גבעולים, כל חלקי הצמח עטויי שערות הדוקות. העלים ערוכים בשושנת, הם צרים, איזמלניים-מוארכים, לרוב קצרים מהתפרחות, עשויים להיות תמימים, משוננים, שסועים או מנוצים פעם או פעמיים.
עוקצי התפרחת נטויים או זקופים והם דקים וארוכים, קוטרם אינו עולה על מ"מ אחד, בעוד שבלחך שסוע ובלחך משתנה העוקץ עבה יותר - לפחות 1.5 מ"מ. התפרחת שיבולת צפופה, גלילית, אורכה - פחות או יותר - כמחצית אורך גבעול התפרחת והיא דקה באופן משמעותי מהשיבולים של לחך משתנה ולחך שסוע. הפרחים דו-מיניים, סימטריים, כל פרח מלווה בחפה מחודד בבסיסו. הגביע מחולק עמוקות ל-4 אונות. שתי האונות הקרובות לציר התפרחת בעלות קרין, שעליו קרום שקוף, גובהו 0.3 מ"מ והוא אינו מסתיר את השקע בין הפרחים, כך שהפרחים נראים נפרדים על הציר ולא הדוקים כבלחך משתנה, שבו גובה התוספת הקרומית כ-1 מ"מ והיא חופה על המרווחים שבין הפרחים. גם בלחך שסוע נראים הפרחים נפרדים מכיוון שבו אין כלל תוספת קרומית על אונות הגביע. הכותרת בעלת צינור ואוגן, העשוי מ-4 אונות קרומיות חומות. על צינור הכותרת קבועים 4 אבקנים, אחד מול כל אונת כותרת, זיריהם נימיים והם בולטים מתוך הכותרת. עמוד העלי נימי. הפרי הלקט קרומי בן 4 מגורות, הנפתח עם הבשלתו וחציו העליון, המכיל את הזרעים, נושר.
לחך החולות פורח מסוף החורף ועד תחילת הקיץ. בית גידולו חול דק-גרגרים במדבר (מכאן שם המין. גם השם המדעי - sabulosa - מלטינית: "חולי"), באזור הנגב הצפוני והוא שונה מבית הגידול של לחך משתנה (קרקע חרסיתית באזור הימתיכוני) ושל לחך שסוע (קרקעות לס מדבריות).
לחך החולות תואר בשנת 2011 כמין נפרד ע"י פרופ' אבינעם דנין ועמיתו הבוטנאי הגרמני, שהינו אוצר בכיר בגן הבוטני של ברלין, תומס ראוס (Thomas Raus, 1949- ) , אולם המין לא נכלל עדיין כמין מוסכם ברשימות הטקסונומיות השונות.
שם הסוג המדעי, Plantago, בלטינית עתיקה: "כף-רגל", מאזכר את צורת העלים של חלק ממיני הלחך השרועים על הקרקע בשושנת. השם העברי, לחך, המתאר את היות צמחי הסוג מאכל לבהמות המלחכות בשדה, מופיע לראשונה ב"רשימת הצמחים המצויים בארץ", שערך ישראל איתן, חבר ועד הלשון ומורה לידיעות הטבע בגימנסיה העברית בירושלים ואשר הופיעה בזכרונות ועד הלשון העברית בשנת תרע"ג (1913).
בסוג לחך כ-80 מינים מוסכמים, 23 מינים נאספו בישראל.
כתב דרור מלמד