אורן הסלע

אורן הסלע (אורן הצנובר או אורן הגלעין) הוא עץ-מחט גדול ומפואר, ירוק-עד. גובהו עד 25 מ', נוטה ליצור נוף דמוי פטריה. מכיל ברקמותיו צינורות המפרישים ומובילים שרף. העלים מחטניים, אשונים ועבים, נישאים בראשם של ענפונים מקוצרים בקבוצות של 2–3. אורך העלה 10–20 ס"מ, והוא קיים שנים אחדות. קליפת הגזע והענפים הבוגרים מחוספסת, ובה סדקים עמוקים. צבעה אפור–אדמדם.

אורן הסלע פורח באביב באצטרובלים חד-מיניים זעירים, המרוכזים בקבוצות צפופות בראשי הענפים. הפרחים מואבקים ברוח. אצטרובלים של פרחי זכר ושל פרחי נקבה גדלים על אותו פרט. ביום המתאים (היום החם והיבש הראשון באביב) מתמלא האויר בענני-אבקה של אורן, המתפזרת מהאצטרובלים הזכריים. ענף אחד בן עשר שנים מייצר 350,000,000 גרגרי אבקה. האבקה נישאת ברוח ומגיעה אל האצטרובלים הנקביים שגם הם נמצאים בקרבת קצות ענפים. הזרעים מבשילים רק בשנה השלישית מאז ההאבקה. הזרעים מתפתחים בתוך אצטרובל נקבי, שקשקשיו מתרווחים בהבשילו לפיזור הזרעים. הזרעים אכילים וטעימים, נמכרים וידועים בשם "פִּינְיוֹנֶס" או "צנוברים". המין נקרא בעבר בשם "אורן הסלע" בגלל טעות משעשעת: הזרע עטוף בקליפה קשה כגלעין (בגלל זה הוצע לו בעברית גם השם "אורן הגלעין"). לכן הוא נקרא באנגלית בשם Stone pine, היינו אורן הגלעין, אבל מישהו תרגם את ה-Stone בטעות בתור אבן, סלע... האצטרובל כדורי עד ביצי, אורכו 15 ס"מ, קשקשיו גסים.

הפרט הגדול בארץ גדל בגן הבהאים בעכו. מוצא המין מדרום אירופה, מארצות צפון הים התיכון. יתכן שהגיע לארץ לראשונה בימי הביניים. למרות גודלם של פרטים רבים, לא ידוע כיום על עצים בני מאות שנים בארץ. עץ עתיק ממין זה נכרת ברובע הארמני בירושלים בשנות התשעים ולפי ספירת הטבעות שלו היה בן 210 שנים. הטמפלרים הם שחידשו כנראה את איקלום אורן הצנובר בארץ. בלבנון יש חורשות רבות של מין זה על גבעות של אבן חול.

הסוג אורן מציג מגוון מרשים של צורות אצטרובל, והמינים השונים ניכרים לפי צורת האצטרובל שלהם. אורנים למיניהם מספקים חצי מכל התצרוכת העולמית של עצה. גם השרף כלכלי, משמש לייצור דבק וטרפנטין. הבדלים בין המינים בשרף ובפיזורו בתוך רקמת העצה הם הגורם העיקרי הקובע את טיב העצה ושימושה (עצה רכה או עצה קשה). השימוש הכלכלי באורן הגדל בארץ מצומצם מאוד: מכינים ממנו סיבית וארגזים, וכן פחמי-עץ.
אורנים נפוצים במיוחד באזורים ממוזגים וממוזגים–קרים בחצי הכדור הצפוני.
הסוג כולל 90 מינים. בארץ, בניגוד למה שחשבו פעם, כנראה שלא גדל בר מעולם, וכל העצים בארץ הובאו ונשתלו בידי אדם, או שהם צאצאיהם של כאלה. מרבים לנטוע בארץ לייעור אורן ירושלים, אורן קפריסאי (ברוטיה), אורן קנרי ואורן הצנובר.
פרט לאורן יש במשפחתו גם ארז, ולו 3 מינים בעולם הישן, מהרי האטלס ועד הרי ההימלאיה. באנגלית קוראים לארז בלשון העם בשם Cedar (תרגום ל"ארז"), ושם זה "דלף" גם לעצי-מחט אחרים לגמרי, ממשפחות אחרות.
מין אמריקאי של אורן בשם Bristlecone Pine כולל את העצים הזקנים ביותר הידועים בעולם. הם גדלים בהרים במערב ארצות הברית, והם איטיים בצמיחתם, כך שגילם המופלג אינו מתבטא כלל בגזע עבה ומרשים. פרט אחד, הגדל בהרים הלבנים בצפון-מזרח קליפורניה, זכה לכינוי "מתושלח", והוא נחשב ליצור החי הזקן ביותר בעולם. גילו כ-4,700 שנה.

כתב מייק לבנה