גפן היערות

הדפסה
  Vitis sylvestris שם מדעי
גפניים
Vitaceae
משפחה
5 מס' עלי כותרת
מחולק לאונות צורת העלה
משונן שפת העלה
נחלים וביצות בית גידול
עגול צורת הגבעול
מטפס צורת חיים
גליל, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

גפן  היערות
צילום: © דרור מלמד   חורש טבעי קיבוץ הגושרים , 4-2015
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

גפן היין תת-מין היערות, או בקיצור: גפן היערות, נחשבת כצמח הבר ממנו פותחו זני הגפן התרבותיים, השייכים לתת המין הקרוי גפן היין (Vitis vinifera ssp. vinifera). גפן היערות הוא צמח רב-שנתי מטפס, הנאחז בענפי עצים בעזרת קנוקנות מפותלות, שמקורו ביערות שמדרום וממערב לים הכספי, בבלקן ובצפון אגן הים התיכון והוא מצוי גם במרכז ומערב אירופה ועד לצפון אפריקה. כתוצאה מהכלאות ספונטניות בין גפן היערות לגפן היין קשה לקבוע בוודאות תפוצה ונוכחות של פרטים "נקיים" של גפן היערות ואלו ימצאו על פי רוב בבתי גידול מרוחקים מאזורים חקלאיים. גפן היערות מבכרת אדמות לחות והיא שולחת את ענפיה הארוכים, הנאחזים בצמרות העצים עד לגובה של 30 מטרים ויותר. גפן היערות היא צמח דו ביתי, צמחים נפרדים נושאים פרחים זכריים-אבקניים בלבד וצמחים אחרים נושאים פרחים נקביים-עליניים בלבד וכדי לפתח פירות זקוק הצמח הנקבי להאבקה הדדית. זוהי תכונה עיקרית המבדילה אותה מגפן היין התרבותית שבה הפרחים דו-מיניים והפירות מתפתחים לאחר האבקה עצמית. מספר הפרטים הנקביים הוא פחות או יותר כמספר הפרטים הזכריים. קביעת המין בצמח נשלטת ע"י גן יחיד שהתבטאותו מונעת יצירת אבקנים. הפריחה באביב. הענבים המתפתחים  קטנים בהשוואה לאלו של גפן היין, הזגים (קליפות הפרי) עבים יחסית וציפת הפרי ענייה בעסיס. מספר החרצנים בפרי 3-1 והם קטנים בהשוואה לאלה של גפן היין. גפן היערות הולכת ונעשית נדירה בעולם עקב התמעטות בתי הגידול הטבעיים שלה ובעקבות הכלאות ספונטניות עם זנים שונים של גפן היין.
בישראל נתגלתה גפן היערות בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. היא נדירה בישראל וגדלה בחורשים וסבך במקומות לחים בצפון הארץ.
גפן היערות תוארה כתת-מין של גפן היין בשנת 1925 ע"י הבוטנאי השוויצרי הֶגי (Gustav Hegi, 1876-1932), שחיבר את הפלורה של צמחי מרכז אירופה, הנחשבת כאחת הפלורות המקיפות שנכתבו מעולם. למעשה, תוארה גפן היערות כמין בפני עצמו (Vitis sylvestris) כבר בשנת 1805 ע"י הבוטנאי והרופא הגרמני קארל גמלין (Carl Christian Gmelin, 1762-1837). שם הסוג המדעי, Vitis, הוא שם לטיני עתיק יומין לתיאור גפן היין וייתכן שהוא נובע מהמילה vita - "חיים" או מהמילה ההינדו-אירופאית weytis, שמשמעה "ענף מתפתל". שם תת-המין מאזכר את בית גידולו ביערות (שם המין המדעי, sylvestris, מלטינית: "של יערות", "בר").
השם גֶּפֶן הַיְּעָרוֹת, גֶּפֶן הַיַּיִן תַּת-מִין הַיְּעָרוֹת נכלל ברשימת שמות צמחי ארץ-ישראל שאושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ג (2003).

כתב: דרור מלמד


מקורות מידע

הצמח במקורות

הגפן הינה השלישית משבעת המינים:
"ארץ חיטה ושעורה,וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש... (דברים פרק ח').
הגפן, תוצריה, צורת גידולה וחלקיה מוזכרים מאות פעמים בתנ"ך ובספרות חז"ל, לעתים רבות כמטפורות..
פעמים רבות מובאת הגפן כסמל לעם ישראל ולגורלו. "המוכר והחזק שבהם הוא התיאור של המצב באחרית הימים בו ישבו "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו".
בפעם הראשונה אנו פוגשים את הגפן כאשר נח ירד מן התיבה, נטע כרם (התיבה נחתה בהרי אררט , שם גדלה הגפן כצמח-בר) הכין יין והשתכר. המפרשים מסבירים כי נח הביא עימו זמורה לתיבה... ז"א שהגפן ותוצרתה הייתה כבר ידועה לו.
הגפן היוותה אלמנט קישוטי: מלכי בית חשמונאי, הטביעו את הגפן והתמר על מטבעותיהם, ובפתח של ההיכל בבית המקדש היתה קבועה גפן של זהב.
הגפן מאריכה ימים, יש אומרים גם 100 שנים.
קרוב ל40 מונחים הקשורים לעיבוד הגפן נמצאים בספרות היהודית הקדומה. (כולל איסורי כלאיים, בעיות הברכה, תרומות ומעשרות, שמיטה, הבאת ביכורים לבית המקדש "הרחוקים מביאים צימוקים"
הגפן זכתה לברכה מיוחדת "בורא פרי הגפן" כששותים את היין בשולחן האוכל,  לגפן  יש "זכות קדימה" בברכה על פני שאר הפירות משבעת המינים.


 
גינון חסכוני בצמחי בר