שיטה רעננה (בעבר סנגליה רעננה ) הוא שיח או עץ קטן המגיע לגובה 10 מ'. הסות של הגזע והענפים הראשיים בצבע אפור ירקרק שנראית כשחורה מרחוק. אם חותכים את הסות ומסירים עד רקמת העצה נגלה צבע ורוד.
העלה אינו סימטרי והוא מנוצה פעמיים. בכל מפרק יש שני עלים מנוצים פעמיים. האחד נחלק ל- 5-3 זוגות של שורות עלעלים ובשני כל אחד מהזוגות נחלק ל5-2 זוגות עלעלים. משני צדי זוג העלים נמצא זוג קוצים קצרים מאונקלים קדימה. לעתים נמצא קוץ ביניים לאורך הגבעול בין מקומות יציאת העלים ובהיעדר קוץ זה נמצא לעתים במקומו עלה.
התפרחות בצורת שיבולת בצבע לבן או קרם באורך 8-3 ס"מ. התפרחת מאד ריחנית. הפרחים מאוגדים בתוך השיבולת בשלישיות. בארצות מוצאו הפריחה בסוף עונת הגשמים. התרמילים קצרים, רחבים שטוחים ומסתיימים בחוד קצר.
שיטה רעננה גדלה לרוחב אפריקה מצפון לקו המשווה פרט לחלק המערבי ביותר בסנגל ובמאוריטניה. העץ נפוץ לאורך חופי הים האדום והאוקיינוס ההודי, גדל כמעט בכל חצי האי ערב וצפונה משם בעירק ובאירן. במצרים מגיע עד הים התיכון. מדרום לקו המשווה גדל בטנזניה. באזורנו נמצאו עצי סנגליה רעננה רק באזור א-סאפי שמדרום לים המלח שם נתגלו ב-1891 וחזרו ונגלו שוב רק ב-1995 ע"י שוקה רווה ואבי שמידע.
שיח זה נכלל עד שנת 2005 בסוג שיטה שהופרד ל-5 סוגים שונים. השם סנגליה מקורו במין שכונה בעבר שיטת סנגל (Acacia senegal) ושעל שמו הוגדר הסוג החדש. סנגליית סנגל הוא המין השימושי והנפוץ במזרח הסהאל ומשמש להפקת רוב הגומי הערבי בעולם. המין סנגליה רעננה הוא מעין תרגום לשם הלטיני שמשמעותו שמחה. השם סנגליה הוא על שם נהר שהפך להיות שם מדינה הנמצאת בגבולו במערב אפריקה כך כונתה גם השיטה שהוגדרה באזור זה ושעל שמה נקרא המין.
השיח משמש מקור להפקת גומי ערבי אם כי בכמות ובאיכות פחותות מאשר זה המופק מסנגליית סנגל. גומי ערבי הוא גומי אכיל המופרש מהגזע ומהענפים ומשמש בתעשיית המזון כחומר מקשה בסוכריות בהגברת צמיגות סירופים, כחומר מתחלב המאפשר פיזור שומנים בתווך מימי. נקרא כמרכיב גם E414. גומי ערבי משמש כדבק להצמדת פיגמנטים, כחומר מקשה בצבעי מים וכדבק בבולים. בעבר הרחוק שימש גומי ערבי כחלק מאמצעי מניעת הריון.
העלים והתרמילים משמשים להאכלת בהמות.
העץ המופק מן הצמח משמש כחומר בעירה מצוין וכמקור להפקת פחם.
הענפים משמשים ליצירת גדרות וקליפות העצים לחבלים.
כתב: צבי אבני