פיסידנס שחוח

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

פיסידנס שחוח הוא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט ולא בצידיהם), ממשפחת Fissidentaceae.  הסוג ניכר בסידור העלים לאורך הגבעול - הם ערוכים מסורגים בשני טורים, במישור אחד, מערך המעניק להם מראה "דו-מימדי-שטוח". הצמחים קטנים, צבעם ירוק חי. הגבעולים שרועים עד זקופים, על-פי רוב אינם מסתעפים, נושאים 10-5 זוגות עלים. לטרפים מבנה ייחודי: בסיס הטרפים חובק את הגבעול ומכופל ככריכת ספר (רקמה זו מכונה "רקמת הנדן", vaginant lamina) שבתוכה נתונה שאר רקמת הטרף ("רקמה גחונית", ventral lamina). לפיכך, בסיס הטרפים, במחצית הטרף שמן העורק המרכזי לכיוון הגבעול, עשוי למעשה משתי שכבות תאים ונראה בהגדלה תחת שולחן אור מעט כהה יותר ופחות חדיר לאור ואילו מחצית הטרף שמן העורק החוצה וכן קצה הטרף, העשויים שכבת תאים אחת, הינם חדירים יותר לאור ונראים בהירים. הטרף איזמלני, קצהו מסתיים בחוד קצרצר. עורק האמצע נמשך לכל אורך הטרף. אברי המין, הארכוגניה הנקביים והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous). לפיסידנס שחוח מנבג (ספורופיט) סטגוקרפי (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), הנפתח במכסה לשם שחרור הנבגים. קופסית המנבג (capsule) נישאת על זיף (seta) כפוף, מאדים, היא סגלגלה-מוארכת, לא-סימטרית, נוטה עד ניצבת לזיף, באופן שהיא כמעט אופקית יחסית לקרקע, מכאן שם המין (השם העברי המוצע כאן אינו רשמי. השם המדעי, incurvus, מלטינית: "כפוף"). מכסה המנבג (operculum) דמוי-מקור. בפי-המנבג (peristome) טבעת אחת (haplolepidous) בת 16 שיניים  אדומות, כל אחת מחולקת עד מתחת לאמצעה, מכאן שם הסוג (מלטינית: fissus  - "סדק", "חריץ"; dens - "שן", לאמור: שיניים סדוקות").
כרוב הטחבים בישראל, תקופת צמיחתו של פיסידנס שחוח קצרה ומתמשכת משלהי הסתיו (נובמבר) ועד לאביב (מרץ-אפריל). גופי פרי בשלים ניתן למצוא בסוף החורף ובתחילת האביב (בחודשים פברואר-מרץ).
פיסידנס שחוח מצוי בישראל, גדל בגלילות צפון-הארץ, מן הכרמל וחופו ועד לחרמון, בהרי יהודה, בשומרון ובשפלה. בית גידולו קרקעות כבדות, סלעים, מערות ובקרבת מים זורמים. תפוצתו העולמית כמעט קוסמופוליטית.
המין פיסידנס שחוח תואר בשנת 1813 על-ידי הכומר הבוטנאי הגרמני רולינג (Johann Christoph Röhling , 1757-1813), אשר הסתמך על תיאורו המוקדם יותר, אך הבלתי מספק, של הבריולוג (חוקר הטחבים) הגרמני שטארק (Johann Christian Starke, 1744-1801), ששייך את המין לסוג אחר (Dicranum incurvum).
בסוג פיסידנס כ-730 מינים. בישראל נאספו 10 מינים רובם נדירים.

כתב: דרור מלמד