להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"
מינים רבים במשפחת Amblystegiaceae דומים מאוד. קשה מאוד להבדיל ביניהם על פי המנבגים, משום שכמעט אין הבדלים בצורת המנבג של מינים וסוגים שונים במשפחה. בנוסף, מינים רבים במשפחה הם מינים החיים במים או בסמוך להם ולמינים כאלה נטייה לשונות צורנית רבה. מכיוון שכך, במהלך השנים הועברו מינים שונים בין סוגים ולעתים אף בין משפחות, על סמך הבדלים מורפולוגיים דקים. בעשורים האחרונים, ככל שהוטמעו שיטות מולקולאריות לקביעת הפילוגנטיקה של קבוצות טקסונומיות שונות, נעשה מאמץ לתמוך מולקולארית באפשרויות המיון השונות שהוצעו למיני המשפחה1. בפלורה פלסטינה מוזכרים 3 מינים בסוג אמבליסטגיום. כיום מקובל כי המינים Amblystegium varium ו-Amblystegium tenax שייכים לסוג Hygroamblystegium. המין אמבליסטגיום זוחל (Amblystegium serpens) נותר בסוג Amblystegium.
היגרואמבליסטגיום עקשני הוא טחב-עלים פלאורוקרפי (pleurocarpous, טחב זוחל, שבו מתפתחים המנבגים על ענף צדדי של הגמטופיט), אקווטי (aquatic, צמח מים), או אקווטי למחצה, המשתייך למשפחת Amblystegiaceae, יוצר שטיחים סבוכים. הגמטופיט ירוק כהה, קטן ועדין, מסועף וענֵף, ענפיו קצרים למדי. העלים אשונים במקצת, קעורים מעט, ביצניים-איזמלניים, מצטררים לכדי קצה מחודד, לעתים מאונקל קמעא, יושבים מפושקים עד זקופים על הגבעול, לעתים נדמים כאילו הם מסודרים כמעט במישור אחד, בהתייבשם הם מתפתלים מעט ומתהדקים אל הגבעול. הטרפים פרושים, שוליהם תמימים, לעתים משוננים בעדינות בחלקיו העליונים של העלה. עורק האמצע ניכר, חום-בהיר, רחב למדי (עד כ-50 מיקרון בבסיסו) מגיע כמעט לקצה הטרף, לעתים מעט מפותל בחלקו העליון, מבדיל את המין ממין קרוב ודומה מאוד - אמבליסטגיום זוחל, שבו עורק האמצע מטושטש ומגיע לפחות משלושת-רבעי אורך הטרף. תאי הטרף מעויינים, ארוכים פי 4-2 מרוחבם, מעט גדולים יותר בחוד הטרף, בבסיס הטרף תאים מרובעים עד מלבניים גדולים. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים בצברים נפרדים על אותו פרט, באופן מעין "חד-ביתי" (autoicous), אולם בישראל לא נראו מנבגים והריבוי וגטטיבי בלבד. המנבגים (בצמחים הגדלים באירופה) סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה וכך משתחררים הנבגים. קופסית המנבג (capsule) גלילית, כפופה במקצת, נישאת על זיף ארוך. מכסה המנבג (operculum) חרוטי-מחודד, קצר. פי-המנבג (peristome) כפול-טבעות שיניים (diplolepidous) - בטבעת החיצונית (exostome) ערוכות 16 שיניים משולשות, צהובות-חומות והטבעת הפנימית (endostome), עשויה קרום-בסיס (basal membrane), המחולק ל-16 מקטעים ריסניים דמויי-שיניים, הערוכים בין שיני האקזוסטום.
היגרואמבליסטגיום עקשני גדל בשטיחים הנצמדים בעקשנות לסלעים ואבנים במי פלגים זורמים, לעתים בגדות נחלי אכזב. הוא נדיר בישראל, אך לעתים מרובה במקום הימצאו. נאסף במקורות נחל דן ובשנות ה-50 של המאה הקודמת גם בנחל אורן בכרמל. הטחב נותר ירוק כל עוד הוא בא במגע עם מים, לפיכך, כשהוא טבול במי הנחל הוא ירוק, למעשה, כל השנה. תפוצתו העולמית משתרעת בצפון אפריקה, המזרח התיכון, אסיה, אירופה ומרכז אמריקה.
היגרואמבליסטגיום עקשני תואר בשנת 1913, על-ידי הבוטנאי האמריקני ג'נינגס (Otto Emery Jennings, 1877-1964). בשנת 1939 תואר המין אמבליסטגיום עקשני (Amblystegium tenax), הנחשב כיום כשם נרדף, על-ידי הרוקח, הבוטנאי והבריולוג (חוקר הטחבים) הדני ינסן (Christian Erasmus Otterstrøm Jensen, 1859-1941). למעשה, תואר המין לראשונה בשנת 1801, על-ידי הרופא והבוטנאי הגרמני הדוויג (Johann Hedwig, 1730-1799), הנחשב כ"אבי חקר הטחבים (בריולוגיה)", אשר שייכו לסוג Hypnum .
שמו המדעי של הסוג, Hygroamblystegium, מיוונית: hygro - "מים", על שום בית הגידול של מיני הסוג ו-amblystegium, הלחם של המילים היווניות amblis - "קהה", stegeon - "גג", "מכסה", לאמור: "מכסה קהה", מאזכר את צורת מכסה המנבג במיני הסוגים אמבליסטגיום והיגרואמבליסטגיום. שם המין, tenax, מלטינית: "נאחז בחוזקה", "עקשני", מאזכר את השטיחים שיוצר טחב זה, הנצמדים לסלעים ומכסים אותם ואינם נקרעים בזרם מי הפלגים השוצף. שמו העברי של המין, תרגום השם המדעי, מוצע כאן ואינו רשמי.
בסוג היגרואמבליסטגיום כ-35 מינים. בישראל נאספו 2 מינים, שניהם נדירים.
כתב: דרור מלמד
1Vanderpoorten, A., Shaw, A.J. and Goffinet, B. 2001. Testing Controversial Alignments in Amblystegium and Related Genera (Amblystegiaceae: Bryopsida). Evidence from rDNA ITS Sequences. Systematic Botany, 26: 470-479