חבלבל מדברי

חבלבל מדברי הוא עשבוני רב שנתי שענפיו זקופים או שרועים מגיעים עד לאורך 70 ס"מ ועתים עד 130 ס"מ. הענפים והעלים מכוסים שערות רכות חלקן הדוקות וחלקן זקופות. הפרקים ארוכים, 10-5 ס"מ. העלים התחתונים נישאים על פטוטרת קצרה ושאר העלים יושבים על הגבעול. העלים צרים ומוארכים מסתיימים בחוד, שפתם תמימה ולעתים גלונית.

הפרחים בקבוצות של 3-1 מרוכזים בקצוות של ענפים ארוכים היוצאים מחיקי העלים. עוקצי הפרחים קצרים, עלי הגביע באורך עד 8 מ"מ. הכותרת מאוחה למשפך בקוטר 3-2 ס"מ בצבע וורוד בהיר עד לבן. ההלקט כדורי.

החבלבל המדברי נמצא בישראל במקומות מעטים בבקעת הירדן והוא מוגדר כצמח מוגן בסכנת הכחדה. תפוצתו העולמית מלוב, סודן ומצרים באפריקה, עבור במזרח התיכון וחצי האי-ערב עד למרכז אסיה ופקיסטן.

בסוג חבלבל 250 מינים, 20 מינים בארץ. רובם עשבוניים שגבעוליהם נכרכים (כמו חבל, מכאן השם), וכך מטפסים על צמחים שכנים. העלים מסורגים, חסרי עלי לואי, לרוב פשוטים ותמימי-שוליים. לעיתים קרובות בסיס העלה מפורץ. הפרח דו-מיני, נכון, גדול (אך לא גדול מאוד, אז זו לפופית), במינים רבים נמשכת עונת הפריחה במשך כל השנה כמעט. לגביע 5 עלים לא מאוחים, והוא גדל אחרי ההפריה ועוטף את הפרי ("גביע פורה"). הכותרת קישוטית ועדינה, 5 עליה מאוחים עד תום. הכותרת משפכית, מקופלת לאורכה ושזורה כבורג בניצן, הקפלים ניכרים גם כשהפרח פרוש. לאורך הקפלים מבחוץ צומחות שערות, לאורך הקפלים מבפנים כהה מעט גון הכותרת מצבע הרקע. לפרח 5 אבקנים, שחלה עילית, עמוד עלי אחד עם 2 צלקות. הוא מפריש צוף מתוך בלוטה טבעתית המקיפה את השחלה. הצוף מצטבר בתחתית צינור הכותרת. הפרח מואבק על-ידי דבורים קטנות. הפרח נפתח ביום, נסגר בלילה ובסגריר. הפרי הלקט כדורי עם חוד בראשו.

 עמרם אשל בעקבות מייק לבנה