מיני האמברוסיה בישראל הם עשבים רב-שנתיים, היוצרים קבוצות צמחים צפופות ע"י הנצת ניצנים משורש אופקי עבה שמסתעף קרוב לפני הקרקע. התוצאה של רבייה ווגטטיבית זאת היא השתלטות האמברוסיה על השטח ודחיקת הצומח הטבעי של המקום. צורת ריבוי זאת מקשה מאוד על הדברת האמברוסיה, היות וכיסוח איננו מסלק אותה מהשטח והיא מתחדשת במהירות בעזרת נצרי השורש. תרגום השם אמברוסיה הוא "אלמוות" ולכן ניתן ביוון העתיקה כשם למזון האלים. ייתכן והמדען השוודי ליניאוס, שנתן את השם לסוג זה, התכוון לכך שלא ניתן להיפטר ממנו באמצעות עקירה וכיסוח.
ניתן להדביר את האמברוסיה על-ידי טיפול אגרסיבי בקוטלי עשבים אך טיפול זה יקר וגורם לזיהום הסביבה. יחד עם ההדברה המקומית יש לנקוט אמצעי זהירות ולנקות כלים חקלאיים שעוברים ממקום למקום משיירי קרקע שעלולה להכיל זרעים או קטעי שורשים.
צמחי האמברוסיה שעירים ויש הבדלים בין המינים באורך השערות וקשיותן. לאמברוסיה עלים מורכבים, המינים שונים זה מזה במידת ההסתעפות של העלים וברוחב האונות שלהם.
גם מבחינת מבנה התפרחת יש דמיון בין המינים. הפרחים הם חד-מיניים מסודרים בתפרחות לא מסועפות שבראש הענפים. חלקה העליון של התפרחת, חסר עלים ולאורכו מסודרות לסירוגין קרקפות הפרחים הזכריים. הקרקפות שמוטות כלפי מטה ומפזרות כמויות גדולות של אבקה ברוח. התפרחות הנקביות נמצאות בבסיס התפרחת בחיקי עלים קטנים. הפרחים הנקביים מבשילים לפירות שבראשם שִׂיכּים או קוצים חדים המסייעים בתפוצת הזרעים.
מוצאה של האמברוסיה הוא ביבשת אמריקה, שם היא מוכרת כעשב רע בשדות ובתי-גידול מופרים אחרים. היא נפוצה כצמח פולש באירופה ובאוסטרליה, אליהן הגיעה ככל הנראה עם משלוחי זרעים או מזון לבעלי-חיים שיובאו מארה"ב.
פרט להיות מיני האמברוסיה צמחים פולשים ועשבים רעים הם גם גורמי אלרגיה. המין החד-שנתי, הנפוץ בצפון-אמריקה נחשב לגורם האלרגיה הראשון במעלה ביבשת זאת. גם מינים אחרים של אמברוסיה הם גורמי אלרגיה ובארצות שונות, כולל ישראל, נמצא שמתפתחת אלרגיה אליהם שנים מעטות לאחר שהם חודרים למקום כצמחים פולשים.
לאמברוסיה צרת-עלים גבעולים בלתי מסועפים כמעט המגיעים עד 75 ס"מ ומכוסים זיפים קשים. העלים מסורגים צורתם כמעוין בגודל 2 עד 8 ס"מ מחולקים לאונות ברוחב 2-1 מ"מ. צבעם ירוק אפרפר והם מכוסים שערות רכות. קוטרן של הקרקפות הזכריות 4-2 מ"מ והן נישאות על עוקצים באורך 1 מ"מ. התפרחות הנקביות בודדות או בקבוצות קטנות בחיקי עלים. הפירות מצולעים ובראשם 6-4 קוצים חדים.
מוצאה של אמברוסיה צרת-עלים הוא בדרום אמריקה, בארגנטינה, ברזיל, בוליביה, פרגוואי ואורוגוואי. היא נמצאת גם בצפון אמריקה וכצמח פולש גם באירופה ואוסטרליה.
יש דווחים על-כך שהילידים באמריקה היו אוכלים את השורשים של מין זה ואת הפירות, המכילים קרוב ל-40% שומנים. העלים של האמברוסיה מכילים מטבוליטים משניים המיועדים, ככל הנראה, להגן עליהם בפני רעייה ומקנים להם ריח אופייני. מחקרים מעבדתיים הראו שהעלים של אמברוסיה צרת-עלים מכילים תרכובות מקבוצת sesquiterpene lactones שפעילים כנגד טפילים.
כתב עמרם אשל