דרדית מצויה היא עשב חד-שנתי עדין ויפה. הוא נחשב בעבר כמין דרדר, וכשהופרד לסוג בפני עצמו ניתן לו בעברית שם המזכיר את שמו של הסוג הקרוב דרדר. הצמח מסתעף לגבעולים דקים וארוכים. הוא זקוף, גובהו 40 ס"מ. כל הצמח מעורר רושם של מבנה עדין, דק ומוארך, בלתי קוצני. העלה גזור עד לעורק הראשי לאונות צרות וארוכות, משוננות.
דרדית מצויה פורחת ממרס עד מאי. בראש כל גבעול מתפתחת תפרחת בצורת קרקפת. לקרקפת מעין צינור ארוך הבנוי משפע של חפים רעופים, ערוכים בדורים רבים. מעליהם פרושים הפרחים, מעטים ודלילים יחסית. כל הפרחים צינוריים, צבעם סגול כהה יפה. הפרחים החיצוניים גדולים ואלגנטיים, עקרים, ורק 1–3 הפרחים הפנימיים דו-מיניים. הם מואבקים על-ידי דבורים בינוניות, זבובי-פרחים ופרפרים. בכל קרקפת מבשילים זרעונים בודדים גדולים, יפים גם הם, צבעם לבן תחילה ואחר חום, ובראשם ציצית שחורה כפחם – צירוף ציורי ונאה. הזרע מכוסה שערות שחורות חד-כיווניות, הפונות מעלה ומקילות על הזרע לחדור לקרקע, מקשות על הוצאתו ממנה (על ידי נמלים, למשל).
דרדית מצויה נפוצה בבתה בכל אזורי החבל הימתיכוני בצפון הארץ ובמרכזה, חודרת מעט גם לשולי המדבר. תפוצתה העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג 4 מינים, בארץ 2.
כתב מייק לבנה