ברטרמיה זקופה

להבנת מושגי היסוד בטחבים ומחזור חייהם מומלץ לקרוא את ה"מבוא לסיסטמטיקה של טחבים"

ברטרמיה זקופה היא טחב-עלים אקרוקרפי (acrocarpous, טחב זקוף, שבו מתפתחים המנבגים בקצה גבעולי הגמטופיט), המשתייך למשפחת Bartramiaceae, יוצר גושים אשונים, צפופים. הגמטופיט בינוני בגודלו, גובהו עד 2 ס"מ, ירוק-חום, מכחיל, גבעוליו זקופים, אינם מסועפים. העלים ערוכים ספיראלית לאורך הגבעול בצפיפות, זקופים עד פרושים קמעא בטחב הלח וביובש נותרים צמודים אל הגבעול, זקופים-קשיחים, מכאן שם המין (שאינו רשמי. גם השם המדעי, stricta, מלטינית: "אשון", "זקוף"). הטרפים מרצעניים, צרים, ארוכים. קצה הטרף נימי, דמוי-מלען, משונן בשיניים יחידות, הניתנות להבחנה בהגדלה גבוהה. חלקו התחתון של הטרף תמים, פרוש, או גלול מעט כלפי מטה. עורק האמצע ניכר וחסון, נמשך לכל אורך הטרף, עד לקצהו. אברי המין, הארכוגניה הנקביות והאנתרידיה הזכריים, ערוכים על אותו פרט בצברים מעורבים (מערך מעין "חד-ביתי" כזה בטחבים נקרא: autoicous והמינוח המדעי לסידור אברי המין בצבר מעורב הוא synoicous). המנבגים סטגוקרפיים (stegocarpous, מיוונית: stego  - "גג", "מכסה", carpos - "פרי"), נפתחים במכסה קמור-חרוטי ואז משתחררים הנבגים. קופסית המנבג (capsule) כמעט כדורית, זקופה, חלקה בטחב הלח, נחרשת תלמים ביובש, נישאת על זיף (seta) זקוף. פי-המנבג (peristome) עשוי טבעת שיניים אחת (exostome). אברי הצמח דוחים מים, תכונה אופיינית לכל בני המשפחה.
ברטרמיה זקופה מצויה פה ושם בסדקי סלעי בזלת שבגדות נחלים בגליל, בגולן ובחרמון. תפוצתה העולמית בדרום-מערב אסיה, אגן הים-התיכון, דרום אירופה, אפריקה, צפון-אמריקה ואוסטרליה.
ברטרמיה זקופה תוארה בשנת 1803, על-ידי הבריולוג (חוקר הטחבים) השוויצרי-גרמני ברידל (Samuel Elisée Bridel-Brideri, 1761-1828). שם הסוג לכבודו של הבוטנאי האמריקני ברטרם (John Bartram, 1699-1777), מראשוני חוקרי הבוטניקה ושאותו כינה הסיסטמטיקאי לינאוס (Carl Linnaeus, 1707-1778) "הבוטנאי הדגול בעולם".
הסוג ברטמיה מונה יותר מ-215 מינים, ברטרמיה זקופה היא המין היחיד שנאסף בישראל.

כתב: דרור מלמד