סרפד הכדורים

הדפסה
  Urtica pilulifera שם מדעי
  Roman Nettle Common name
קוריס שם ערבי
  قريص، :قُرّاصٌ كاوٍ، نَباتُ النّار أللّغة آلعربيّة
סרפדיים
Urticaceae
משפחה
4 מס' עלי כותרת
פשוט צורת העלה
משונן שפת העלה
מרובע צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה
תבלין ו/או צמח מאכל משמש לרפואה אלרגני

סרפד  הכדורים
צילום: © שרה גולד  
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

סרפד הכדורים ידוע כסכנה שיש להיזהר ממנה: במגע קל בעור הוא מזריק חומר צורב וכואב, צורב עוד יותר מהמין הקרוב לו, סרפד צורב. לא נורא ולא מסוכן, אם אין מגרדים עובר הכאב מעצמו תוך 5–10 דקות. זהו צמח חד-שנתי זקוף, מגיע לגובה 70 ס"מ, ובתנאים טובים אף יותר. הגבעול מרובע. העלים נגדיים בצבע ירוק בהיר, משוננים. העלים והגבעול מכוסים שערות צורבות. השערות נוקשות, שבירות, עשירות בתחמוצות צורן, חלולות בדמות מחט של מזרק. בעת הדקירה נשבר קצה השערה ולעור מוזרק חומר צורב פשוט הידוע בכינוי "חומצת נמלים".
סרפד הכדורים פורח כחצי שנה, במשך כל עונת הימים המתארכים, מינואר עד יולי. העטיף פשוט, ובו 4 עלי עטיף ירוקים. במרכז הפרח עולים 4 אבקנים כפופים בסליל, ובמגע קל הם מתיישרים בפתאומיות, מאבקיהם מתפוצצים, והם מפזרים עננה של אבקה. ההאבקה נעשית באמצעות הרוח. התפרחות הנקביות כדוריות, קוטרן עד 13 מ"מ, והן נישאות על עוקצים ארוכים. בהתאם לכך גם קרקפת-הפירות כדורית, וגם היא מכוסה בשערות צורבות. כשהפרי מתייבש כבר אין שערותיו מזריקות חומצה, ואפשר לחפון את הפרי בין כפות הידיים, לשפשפו קלות עד שזרעיו יוצאים ממנו, לנשוף כדי לזרות את המוץ, ולאכול את הזרעים החומים המבריקים, שטעמם מזכיר טעם של זרעי שומשום.
סרפד הכדורים נפוץ בכל חלקי החבל הים-תיכוני בארץ, או בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. הוא משגשג במקומות עשירים בחנקן אורגני, במקומות נטושים, בעיקר במקומות מוצלים: אשפתות ומעזבות, צידי דרכים וגינות, ובמיוחד מרבצי צאן ובקר. במקומות כאלה הוא מגיע לשליטה בכתמים שקוטרם עד עשרות מטרים. תפוצתו העולמית משתרעת סביב הים התיכון וגם הרחק צפונה באירופה.
במשפחת הסרפדיים 10 סוגים, 180 מינים.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

הצמח במקורות

"תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס" (ישעיהו נ"ה, י"ג). היינו כצמח בלתי רצוי, שיוחלף בעתיד על-ידי צמח רצוי. רוב החוקרים תמימי דעים שהסרפד המוזכר ע"י ישעיהו, הוא מהסרפדים הגדלים בר בארץ. סרפד: כיוון שהצמח צורב, סרף.

יש הסבורים כי גם ה"חרול" הוא הסרפד.
איוב מתאר את בני המדבר עלובי החיים הלועגים לו בעת צרתו כך: "הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם..בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו"(איוב ל,ד-ז)
רוב המפרשים גזרו, חרול מלשון חרר-חרה שמובנו צרב, וזיהו גם אותו עם הסירפד בשל עליו הצורבים.

רפואה עממית ופולקלור
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר