סרפד הכדורים ידוע כסכנה שיש להיזהר ממנה: במגע קל בעור הוא מזריק חומר צורב וכואב, צורב עוד יותר מהמין הקרוב לו, סרפד צורב. לא נורא ולא מסוכן, אם אין מגרדים עובר הכאב מעצמו תוך 5–10 דקות. זהו צמח חד-שנתי זקוף, מגיע לגובה 70 ס"מ, ובתנאים טובים אף יותר. הגבעול מרובע. העלים נגדיים בצבע ירוק בהיר, משוננים. העלים והגבעול מכוסים שערות צורבות. השערות נוקשות, שבירות, עשירות בתחמוצות צורן, חלולות בדמות מחט של מזרק. בעת הדקירה נשבר קצה השערה ולעור מוזרק חומר צורב פשוט הידוע בכינוי "חומצת נמלים".
סרפד הכדורים פורח כחצי שנה, במשך כל עונת הימים המתארכים, מינואר עד יולי. העטיף פשוט, ובו 4 עלי עטיף ירוקים. במרכז הפרח עולים 4 אבקנים כפופים בסליל, ובמגע קל הם מתיישרים בפתאומיות, מאבקיהם מתפוצצים, והם מפזרים עננה של אבקה. ההאבקה נעשית באמצעות הרוח. התפרחות הנקביות כדוריות, קוטרן עד 13 מ"מ, והן נישאות על עוקצים ארוכים. בהתאם לכך גם קרקפת-הפירות כדורית, וגם היא מכוסה בשערות צורבות. כשהפרי מתייבש כבר אין שערותיו מזריקות חומצה, ואפשר לחפון את הפרי בין כפות הידיים, לשפשפו קלות עד שזרעיו יוצאים ממנו, לנשוף כדי לזרות את המוץ, ולאכול את הזרעים החומים המבריקים, שטעמם מזכיר טעם של זרעי שומשום.
סרפד הכדורים נפוץ בכל חלקי החבל הים-תיכוני בארץ, או בכל אזורי צפון הארץ ומרכזה. הוא משגשג במקומות עשירים בחנקן אורגני, במקומות נטושים, בעיקר במקומות מוצלים: אשפתות ומעזבות, צידי דרכים וגינות, ובמיוחד מרבצי צאן ובקר. במקומות כאלה הוא מגיע לשליטה בכתמים שקוטרם עד עשרות מטרים. תפוצתו העולמית משתרעת סביב הים התיכון וגם הרחק צפונה באירופה.
במשפחת הסרפדיים 10 סוגים, 180 מינים.
כתב מייק לבנה