כל המינים בסוג זה הם צמחים עשבוניים שעליהם מורכבים מ-5 עלעלים: שניים מהם יוצאים מבסיס העלה, ונראים כעלי-לואי; 3 האחרים יוצאים מנקודה אחת בראש ציר העלה, כעלה תלתני. כל העלעלים דומים, ושפתם תמימה. העלה חסר קנוקנות.
השם עלול להטעות, כי אין לו כל קשר עם "פרח הלוטוס" של המצרים וההודים, הסינים והברהמינים אשר שייך לסוג Nelumbo שהוא בן משפחה אחרת.
הפרח של הלוטוס הוא פרח פרפרני טיפוסי, במינים רבים צבעו צהוב עם קוים אדומים עדינים משורטטים לאורך מפרש הכותרת. במינים אחרים הוא ורוד, ובמין אחד בארץ (לוטוס מדברי) – אדום.
האבקה הדדית מתרחשת בזכות הפרדה בזמן בין הבשלת החלק הזכרי והחלק הנקבי של הפרח – תחילה מבשילה האבקה שבאבקנים, ורק אחרי ימים אחדים מסוגלת הצלקת לקלוט אבקה. הלוטוס נוקט בשיטת "משחת השיניים", אחת מ-4 צורות-האבקה שונות הנפוצות במשפחתו: האבקנים מבשילים כבר כאשר הפרח עודו בניצן. האבקנים כלואים בסירה, ומפרישים אבקה המצטברת בראש הסירה. משנפתח הפרח, הרי עם כל ביקור של חרק בפרח נלחץ החוצה גושיש קטן של אבקה מתוך סדק בראש הסירה. בביקור הבא יצא שוב גושיש נוסף, לאבק את החרק הנוסף. קל לחקות את ביקור החרק על-ידי לחיצה בקיסם על משוטי הכותרת. מאוחר יותר משתרבבת הצלקת אל אותה עמדה, דרך אותו סדק בקצה הסירה, לקלוט אבקה שהחרק הביא מפרח אחר, צעיר יותר. לעיתים מתרחשת בכל זאת גם האבקה עצמית. אין לפרח צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו למען האבקה שבו. הפרי הוא תרמיל ישר, צר וארוך, והוא נפתח בשתי קשוות.
יש פרטים רעילים המכילים חומרים המשחררים את הרעל ציאניד בזמן שמרסקים או לועסים את העלה, ויש אוכלוסיות שונות במידת רעילותן באותו מין.
בסוג 80 מינים. בארץ 14 מינים, חציים חד-שנתיים וחציים רב-שנתיים.
מין זה הוא צמח של בית-גידול מוגדר מאוד: חולות בחוף הים. שכיח לאורך כל אורכו של חוף הים התיכון בארץ, ולא ביתר אזורי הארץ.
זהו עשבוני רב-שנתי מסתעף. גון הכסף שלו מקורו בשערות משי המכסות אותו. עלעליו בשרניים במקצת. עמיד בפני רסס ובפני כיסוי בחול נודד, והבשרניות וכיסוי השערות עוזרים לו בכך. הצמח בולט בנוף בגונם המכסיף של העלים והענפים. העלוה צפופה, העלעלים קרובים זה לזה. הענפים נוקשים.
פורח במשך כל האביב והקיץ. הפרח גדול (15 מ"מ), צהוב, גונו הופך כהה בהזדקנו. הסירה בולטת מבין המשוטים, קצה קהה. הגביע דו-שפתני.
כתב מייק לבנה