ציפורנית ארץ-ישראלית היא צמח חד-שנתי יפה. היא מסועפת וזקופה, גובהה 30 ס"מ. מופיעה בשדה בפרטים בודדים, ולא בקבוצות צפופות כמו ציפורנית מצרית, אך מתבלטת בנוף בגונה המיוחד: ורוד עז, יותר חם ויפה מזה של מיני ציפורנית דומים, וליתר חן מקשטת עטרה לבנה או אדומה לוהטת את מרכז הפרח, עד כי גאווה היא לנו שזכינו שפרח זה ייקרא על שם ארצנו. השם "ארצישראלית" (Palaestina) ניתן לה על-ידי החוקר השוויצרי הדגול של צמחיית המזרח התיכון פייר-אדמונד בואסייה (1810–1885). הצמח דביק במקצת, חלקו העליון מצמיח שערות בלוטיות.
ציפורנית ארצישראלית פורחת באביב, במרס–מאי. הכותרת ורודה–אדומה בגוון עז במיוחד, בולטת למרחוק ביופיה. קשקשי העטרה לבנים וקטנים, וסביבם מצויירת טבעת בגוון אדום לוהט, המקנה לפרח את אופיו המיוחד, השונה ממינים אחרים של ציפורנית והבולט לעין בהדרו. הגביע ארגמני כולו, שעיר, ולאורכו נמשכים 10 עורקים. טרף עלה הכותרת שסוע עמוק ל-2 אונות דמויות ביצה הפוכה (רחבות יותר למעלה מאשר למטה), כך שהפרח נראה כאילו יש לו 10 עלי כותרת. ציפורן עלה הכותרת ארוכה פי 3 מהטרף. נושא-הפרי קצר פי 2–3 מאורך הפרי.
ציפורנית ארצישראלית שכיחה למדי בכל אזורי הארץ הימתיכוניים בצפון הארץ ובמרכזה. תפוצתה העולמית משתרעת אך ורק בארץ-ישראל ובסוריה, משמע היא תת-אנדמית לארצנו.
ציפורנית היא סוג גדול ומגוון במשפחת הציפורניים. מונים בו 400 מינים, רובם עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים, מיעוטם בני-שיח. מרכז הסוג בארצות הים התיכון. בארץ גדלים בר 43 מינים, והריהו המין השלישי בגודלו (מבחינת מספר מיניו), אחרי קדד ותלתן. מינים נוספים של ציפורנית מגדלים בתרבות כצמחי נוי.
העלים נגדיים, תמימים, מוארכים לרוב, ואין להם עלי-לוואי (במשפחת הציפורניים יש לסוגים רבים עלי-לוואי).
צבע הפרחים לרוב אדום לגווניו, בין ורוד לארגמן.הפרח מטיפוס 5: יש לו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 (או 10) אבקנים. השחלה עילית, והיא נישאת לרוב על עוקץ ולא יושבת כמו ברוב הצמחים, ובראשה 3 עמודי-עלי. הגביע צינורי, מעורק לאורכו, לרוב ב-10 עורקים. עלה הכותרת מחולק בצורה ברורה לשני חלקים שונים: החלק הבסיסי צר וארוך, והוא נקרא בשם ציפורן (ועל שמו נקראים המשפחה והסוג); והחלק העליון רחב ושמו טרף. הציפורן לרוב זקופה, חבויה בגביע, ו-5 הציפורנים צמודות כצינור. הטרף פרוש, במינים רבים הוא שסוע לשניים, כך שנראה כאילו מורכב הפרח מ-10 עלי כותרת. במעבר בין הציפורן לטרף יש תכופות קשקשים קטנים, המצטרפים ליצור מעין עטרה. האבקה עצמית נמנעת על-ידי הפרדה בזמן בין הבשלת אברי הזכר לאברי הנקבה: הפרח פתוח 3 יממות, ב-2 הראשונות הוא נמצא בדרגה זכרית, ובשלישית בדרגה נקבית.
הפרי הלקט, צורתו כחבית או ביצה או כדור, והוא נישא רוב בראשו של גבעולון הנקרא "נושא-פרי" (גינופור). הזרעים העליונים מתפזרים בנקל עם טלטול הצמח, התחתונים נותרים שמורים בפרי עד לחורף הבא.
הסוג ציפורנית קרוב לסוג ציפורן ודומה לו, נבדל ממנו בעלי הגביע: בציפורן יש דוּרים אחדים של חפים העוטפים את עלי-הגביע, החיצוניים קצרים יותר, והם ערוכים כרעפי-גג, החיצוניים חופים על הפנימיים; ואילו בציפורנית יש רק דוּר אחד של 5 עלי גביע,ללא חפים, והם מאוחים לצינור ארוך, רק בקצהו הם מפורדים לשיניים קצרות. כמו-כן הם נבדלים במספר עמודי העלי: בציפורן מספרם 2, בציפורנית מספרם 3.
כתב מייק לבנה