פרג זיפני הוא חד-שנתי שכיח בחבל-הספר. גובהו עד 20 ס"מ.
פרג זיפני פורח בין מרס למאי. לפרח 2 עלי-גביע העוטפים את הפרח בעודו בניצן ונושרים עם היפתחו; 4 עלי כותרת עדינים, מקומטים בעודם בניצן ומתיישרים עם היפתח הפרח; אבקנים רבים, שזיריהם שחורים ומאבקיהם לבנים; שחלה כדורית ובראשה צלקת בצורת לוחית עגולה, מחולקת רדיאלית. פרחיו קטנים מאלה של פרג אגסני, עלי כותרתו צרים, הרווחים ביניהם גדולים, וגונם אדום חיוור. הפרח נפתח בבוקר ועלי כותרתו נושרים כבר בצהריים. הפרי כדורי או ביצי, מכוסה זיפים צפופים הפונים מעלה. הלוחית שבראש הפרי קטנה מאשר במינים אחרים.
פרג זיפני גדל בשדות, ערבה ובתה ברוב אזורי הארץ. שלא כמו אחדים מקרוביו, הרי הוא גדל בדגם מפוזר, לא במרבדים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון ומזרחה במערב אסיה.
בסוג 100 מינים, בארץ 8, כמעט כולם חד-שנתיים. חובב פרחים מתחיל יבדיל בין פרג לבין אדומים אחרים לפי סימנים קלים אחדים: הגבעולים זיפיים, אין לפרח הפתוח עלי גביע (2 עלי הגביע שלו נשרו עם היפתחו), ויש לו תמיד רק 4 עלי-כותרת. הפרח בעודו בניצן עטוף ב-2 עלי גביע ירוקים זיפיים. ארבעת עלי הכותרת מקומטים לפני פתיחת הפרח ומתיישרים בזמן הפריחה. צבעם אדום עם כתם שחור מוקף שוליים לבנים בבסיסם. האבקנים רבים. העלי מורכב משחלה מעובה ובראשה צלקת דמויית לוחית עגולה מחולקת לאונות ראדיאליות. הפרח פתוח רק יום אחד. עלה הכותרת עדין ורחב, נושר בנקל. בבסיס כל עלה כותרת יש כתם שחור עם שוליים לבנים. אין לפרח צוף, והוא מציע למאביקיו שפע של אבקה. הפרי הלקט יבש. בהבשלתו נפתחים סביב ראש הפרי נקבים, ודרכם מתפזרים הזרעים. כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. ההבחנה בין המינים בסוג לא תמיד ברורה. השם פרג מקורו במשנה. פרג תרבותי משמש לנוי (פרחיו גדולים ומפוארים), להפקת זרעי פרג לקונדיטוריה, ולהפקת אופיום לרפואה וכסם משכר. הפיקוח על גידול פרג תרבותי (במסגרת מאבק הממשלות בגידול סמים) מסתמך על העובדה, כי שדה פורח של פרג בולט למרחוק ונראה ברור גם במבט מן האויר.
כתב מייק לבנה