עוקצר מצוי

עֻקְצָר מָצוּי הוא דגני חד-שנתי זקוף, גובהו 20 ס"מ. נמנה עם בת-משפחת הסיסניים, דומה לברומית. שכיח מאוד, גדל לעתים בכתמים צפופים: החוקר הישראלי אבישי שמידע ספר 7,000 פרטים במטר רבוע. העלים שעירים במקצת. לשונית העלה קרומית, קצרה.
עוקצר מצוי פורח מפברואר עד מאי. בראש הגבעול נישאת תפרחת, ובה 1–6 שיבוליות ערוכות באשכול. השיבוליות זקופות. בראשית הפריחה הן מכונסות, מהודקות לגבעול; בהמשך הן מתפשקות מעט, אך נותרות זקופות, ניצבות בזוית חדה לגבעול. השיבוליות ארוכות (3 ס"מ), רבות-פרחים. לשיבוליות עוקצים קצרים (מכאן השם) ופחוסים. צידן הצר מופנה לגבעול. המאבק קצר, 1 מ"מ.
כדי להבדיל בבטחה בין עוקצר לבין ברומית אין ברירה אלא לשלוף את המגדלת: בעוקצר ראש המוץ שלם, והמלען יוצא מקצהו; ואילו בברומית ראש המוץ שסוע, והמלען יוצא מגב המוץ.
עוקצר מצוי גדל בבתה ובמעזבות בכל אזורי הארץ. גם בשדות בור, בצידי דרכים, ובחורש פתוח במרכז הארץ ובצפונה. קצת גם בבתי-גידול לחים-יחסית במדבר.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון.
בסוג נכלל לאחרונה גם עוקצר מנוצה (בעבר כל אחד מהם נחשב לסוג נפרד, בן מין בודד).

כתב מייק לבנה