משערת זהובה

הדפסה
  Lamarckia aurea שם מדעי
  Golden Dog's-tail Common name
מישאַרִייֶה שם ערבי
  مشعريه أللّغة آلعربيّة
דגניים
Poaceae
משפחה
חסר עלי כותרת מס' עלי כותרת
סרגלי צורת העלה
תמים שפת העלה
חברות שיחים (בתה וגריגה) בית גידול
עגול צורת הגבעול
חד-שנתי צורת חיים
גולן, חרמון, גליל, חוף הים התיכון, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן, תפוצה בארץ
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
עונת הפריחה

משערת זהובה
צילום: © שרה גולד   ים המלח, מרץ
© כל הזכויות שמורות לצלמים ולאתר צמח השדה.

תמונות נוספות:

מידע נוסף

דגני נאה, שכיח. חד-שנתי נמוך (7–20 ס"מ), עם תפרחת מברשתית ארוכה, הנישאת כולה רק מצד אחד של הגבעול, כדגל המתנפנף ברוח. השיבוליות יוצאות מהגבעול הצידה ותלויות מטה ברפיון. הצמח מתפצל מבסיסו לגבעולים זקופים אחדים. העלה רגיל לדגניים, עם נדן פחוס ולשונית קרומית.
הצמח מקדים לפרוח כבר בעיצומו של חורף, מינואר עד אפריל. חלק גדול מהשבוליות עקרות וריקות, רק מעטות פוריות. השיבוליות העקרות מְתַפְקְדוֹת כאיבר-הפצה ברוח לשיבולית הפוריה היחידה בקבוצה. עם ההבשלה משתנה צבע התפרחת מירוק לזהוב.
גדל בכל אזורי הארץ, בעיקר בהרים בחבל הימתיכוני. שכיח מאוד בסדקי-סלעים, וכן בקרקעות רדודות (יחד עם טרשנית שרועה) ובשאר בתי-גידול הממהרים להתייבש. חודר למדבר בבתי-גידול משובחים-יחסית, בערוצי נחלים.
תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון. הופץ בידי אדם גם לאמריקה ולאוסטרליה.
המין יחיד בסוגו. השם המדעי של הסוג מנציח את שמו של הביולוג הצרפתי לַמַרְק, חוקר האבולוציה שפעל במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

כתב מייק לבנה


מקורות מידע

קישורים


 
גינון חסכוני בצמחי בר