קיסוסית קוצנית היא מטפס רב-שנתי ירוק-עד, שכיח מאוד בחורש ימתיכוני וביער-גדות-נחלים. הגבעול קוצני בשיכים מאונקלים, יוצר לפעמים עם הסתעפויותיו רשת או סבך שקשה לעברו. העלה דמוי-לב בבסיסו כמו עלים של מינים רבים של מטפסים (מדוע?). בטרף העלה יש 3 עורקים ראשיים, יתר העורקים מסתעפים מהם כרשת. עלי הקיסוסית מגלים רבגוניות מפתיעה, גם באותו פרט: עלה החשוף לשמש הוא מוארך, שוליו קוצניים, וצבעו מוכתם בלבן בדגם דמוי שיש; עלה הצומח בצל הוא רחב, ירוק כולו, בלתי קוצני, גלדני – קשה להאמין ששני עלים כאלה גדלים על אותו צמח. מפטוטרת העלה יוצאות 2 קנוקנות.
קיסוסית קוצנית פורחת כמעט כל השנה, בעיקר בסתיו ובראשית החורף, מאוקטובר עד ינואר. הצמח דו-ביתי – פרט אחד מצמיח רק פרחי נקבה, פרט אחר מצמיח רק פרחי זכר. לכן ההאבקה היא כמובן הדדית בלעדית. הפרח זעיר, לבן. יש לו 6 עלי-עטיף. הפרח אינו מעניין ביותר לעין, אך הפרי נאה מאוד: אשכול של גרגרים בצבע אדום בוהק, שהיה פעם דגם מקובל לחיקוי כקישוט על כובעי נשים.
קיסוסית קוצנית נפוצה בארץ בכל התחום הימתיכוני. קדמונינו כתבו עליה (או שמא התכוונו לקיסוס החורש?) שאפשר להדלותה על סוכה. נסים קריספיל כותב כי היא נחשבת ברפואה העממית כתרופה לסכרת, להרעלה, לעגבת, לזיהום בדרכי העיכול, לשלשול, להתקפי עצבים, לפצעי עור, לחום ולכאבי גרון, וכן היא מוערכת כתוסף משפר לשמן-זית.
בסוג 300 מינים. הוא נכלל בעבר במשפחת השושניים, נחשב כיום למשפחה נפרדת, קיסוסיתיים, ובה 2 או 4 סוגים בלבד, עם 350 מינים.
כתב מייק לבנה