פורסקליאה שבירה היא אלופת ההיצמדות לבגדים. נקל להכין "דרגות-כתף" או "אותות הצטיינות" לחזה מגזרי עלים. כל הצמח מכוסה בצפיפות בזיפים מאונקלים, הנאחזים בבגדים כאילו הם שנתנו את ההשראה לאמצאת הרצועות הנצמדות של סנדלים וארנקים. זהו עשב רב-שנתי זקוף, מאפיר–מכסיף, גבעוליו אדמדמים, שבירים, גובהו 30–50 ס"מ.. העלים מסורגים, מעויינים, שפתם משוננת. הצמח חי כמעט במשך כל השנה, רק בעיצומו של קיץ – ביולי ובאוגוסט – מתייבשים חלקיו שמעל לפני הקרקע.
פורסקליאה שבירה פורחת כמעט כל השנה, מינואר עד אוגוסט (לפי מקור אחר: בין אוקטובר לאפריל, עם הפסקה בדצמבר). הפרחים זעירים, ירקרקים, מואבקי-רוח. בתפרחת נמצאים פרחי הזכר בהיקף, פרחי הנקבה במרכז. לפרח הזכרי עטיף צינורי ואבקן אחד, לפרח הנקבי אין עטיף. הפרי קטן, ובו זרע בודד.
פורסקליאה שבירה גדלה במדבר חם במדרונות סלעיים, בערוצים וצידי דרכים. המין נפוץ מאוד לכל אורך דרום הבקעה, מים המלח עד אילת, וגם מעט מערבה יותר במדבר יהודה ובנגב. תפוצתו העולמית משתרעת במדבריות חמים בצפון אפריקה ובמזרחה ובמערב אסיה.
הצמח נקרא על שם החוקר והנוסע השוודי פטרוס פורסקול. בשנת 1761, בהיותו בן 25, נשלח פורסקול על ידי לינאוס הגדול למזרח התיכון לרשום את החיות והצמחים לרשימה שתכנן לינאוס. אחרי שנתיים של מחקר פורה ביותר, בו גילה ורשם המוני בעלי-חיים וצמחים של ערב, מצרים ועוד, מת ממחלה, והוא בן 27. תוצאות מחקריו פורסמו בידי השריד היחיד ממשלחתו, קרסטן ניבור. לינאוס קרא על שמו את הסוג פורסקליאה.
כתב מייק לבנה