חבלבל שעיר

חבלבל שעיר הוא צמח עשבוני רב-שנתי, עטוי שערות צהבהבות, זוחל או משתרג על צמחים שכנים, אורך גבעוליו 100-60 ס"מ. הגבעולים עבים למדי, שעירים, מתפתלים, על-פי רוב כנגד כיוון השעון. עלי לוואי חסרים. העלים מסורגים, בעלי-פטוטרות - תכונה זו, המשותפת לכמחצית ממיני הסוג חבלבל הגדלים בישראל, מבדילה אותם משאר מיני החבלבל המקומיים בהם העלים יושבים, חסרי פטוטרות. הטרפים ביצניים-מוארכים, בסיסם דמוי-רומח, דמוי-חץ, או דמוי-לב, שולי אונות הבסיס תמימים, או משוננים. קצות העלים התחתונים קהים ואילו לשאר העלים קצה מחודד. התפרחות סוככים-מדומים בני 3-1 פרחים (לעתים יותר), יוצאים מחיקי עלים, נישאים על עוקצי-תפרחת הארוכים מן העלים. עוקץ-הפרח כאורך הגביע. החפיות שבבסיס הגביע סרגליות. לגביע 5 עלים מפורדים, מחודדים בקצותיהם, מכוסים בשערות ארוכות, מתארכים מעט בהבשלת הפרי. הכותרת, כברוב מיני הסוג, דמויית-משפך עשוי 5 אונות מאוחות-תפורות לאורכן, קפל עובר במרכז כל אונה מהיקפה כלפי בסיס הכותרת, קוטרה כ-4-3 ס"מ, אוגן הכותרת תמים, או מעט חרוק, צבעה לבן, או קרם. בפרחים 5 אבקנים, זיריהם מפורדים, שחלה עילית, עשויה 2 עלי-שחלה, ממנה עולה עמוד-עלי נימי, המתפצל לצלקת בת שתי אונות נימיות. הפרי הלקט ביצני, שעיר, בן 2 מגורות, בכל מגורה 2 זרעים חומים מגובששים.
חבלבל שעיר פורח באביב ובקיץ. הוא נפוץ על קרקעות כבדות בשדות בור ושדות מעובדים, ברוב גלילות הארץ מהמרכז וצפונה. תפוצתו העולמית משתרעת באגן הים-התיכון, עד לטורקיה ואוקראינה בצפון ולצרפת במערב.
חבלבל שעיר תואר בשנת 1768, ע"י הבוטנאי האנגלי מילר (Philip Miller, 1691-1771). במגדיר הצמחים העברי הראשון, ה"מגדיר לצמחי ארץ-ישראל", מאת א. איג, מ. זהרי ונ. פינברון, שראה אור בשנת תרצ"א (1931) נזכר לראשונה שם המין העברי "חבלבל שעיר", בצד השם המדעי Convolvulus hirsutus  (hirsutus, מלטינית: "שעיר"), על-פי תיאורו משנת 1808 של הבוטנאי הגרמני ביברשטיין (Baron Friedrich August Marschall von Bieberstein,1768-1826). שם זה הוא שם נרדף לשם שתיאר מילר ולפיכך התקבל השם הקודם היסטורית, betonicifolius, מלטינית: "עלֵי-בטוניקה (Betonica officinalis, אשבל רפואי, שם יווני קדום לצמח ששימש למרפא מימי קדם ועד ימינו ברפואה האלטרנטיבית)", על שום דמיון העלים בשני הצמחים. כבר במהדורה השנייה של ה"מגדיר לצמחי ישראל" משנת תש"ח (1948) עודכן השם המדעי, אך השם העברי נותר ללא שינוי וכך אושר ונכלל ברשימת שמות הצמחים הרשמית של האקדמיה ללשון העברית במילון לשמות צמחי ארץ-ישראל, תשס"ג (2003).
שמו המדעי של הסוג, Convolvulus, מלטינית: convolo - "מפותל", מאזכר את הגבעולים המתפתלים ומשתרגים של רבים ממיני הסוג.
בסוג חבלבל נמנו בעבר כ-250 מינים. במונוגרפיה של הסוג משנת 2015 (ראה קישור משמאל) אושרו 190 מינים. בישראל נאספו 21 מינים.

כתב: דרור מלמד